דוד המלך ע"ה אומר בתהלים (ס"א) "אגור באהלך עולמים" שואלת על כך הגמרא (מסכת יבמות צ"ו ע"ב – צ"ז ע"ה) וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים? אלא התפלל דוד המלך ע"ה לפני הקב"ה וביקש יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה (פירוש:יהי רצון שיאמרו דברי תורה בשמי בעולם הזה לאחר פטירתי).
שהרי אמר רבי יוחנן משמו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר!
למדנו מהגמרא הנ"ל את המעלה האדירה שיש לצדיק כאשר אומרים דברי תורה בשמו, עד כי ממש מחיים אותו בקבר ושפתיו נעות – דובבות כאילו היה חי.
כתב על כך הגאון מהרח"א אוסטרולה בספרו "בן אברהם" בביאורו את "שפתותיו דובבות": לפי זה הגורם שיהיה החכם חי אחרי מותו, גם הוא זוכה ויושב במחיצתו שהרי הוא גרם להחיותו ואין ספק כשהוא בא לעולם הבא, החכם בעצמו עם אוהביו יוצאין לקראתו לקבל פניו!!!
וממשיך הרב ואומר – "יוצא מכך שכל המדפיס ספרים מממונו להוציא לאור תורה, זוכה ויושב בעולם הבא במחיצת החכם מחבר הספר, שהרי על ידו יצא הספר ותרבה הדעת בכל עת, ואם חלילה היה גנוז הספר לא היו לומדים בו" כל שכן מי שלומד בספר, שהמחבר מתפלל עליו במרומים.

[[ http://tehilim.net/addDonation.asp || - תרום לאתר והיה שותף לזכויות אמירת תהילים 24 שעות ביממה - ]]