למי שקונה ומוכר - פרק קיד
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>בצאת ישראל ממצרים</b>. לזכר ד' דברים שעשו בני ישראל במצרים, א' שלא שינו שמם וזה בצאת ישראל, ב' שלא שינו לשונם, בית יעקב מעם לועז, ג' שלא היו פרוצים בעריות, היתה יהודה לקדשו ואין קדושה אלא גדר ערוה, ד' שלא גילו מסתירים, ישראל ממשלותיו כלומר מושל ואינו מוסר. או נאמר, מעם לועז שהיו עובדים למזל עז וזהו לועז, ודו"ק (מהר"ו צרפתי).<br/><b>בצאת ישראל</b>. הנה יש להבין שינוי וכפל הלשון, ואפשר לפרש כי כוונת הפסוק על מה שהיו מרננים שאם על גופם היו שולטים כ"ש על נשותיהם וזהו שישראל מיוחסים וכמ"ש (תהלים קכב) שבטי יה עדות לישראל, וזה בצאת ישראל שהיו מיוחסים, בית יעקב אלו הנשים, מעם לועז לשון לזות שפתיים, ועל ידי מצוות אלו של שמירת פתחיהם זכו שנתעלה שכינה כביכול וזה היתה יהודה לקדשו כי יהודה אין השבט אלא ד' על הו' ואדנות והשכינה נקראת ד' כי דלה היא כי לית לה מגרמא כלום. ועוד, ישראל ממשלותיו, כי הנה על פי חכמת האמת ישראל ויעקב הם קומה א' ישראל מחציו ולמעלה ויעקב מחציו ולמטה וכן רחל ולאה שנקראים לאה למעלה ורחל למטה וענוה למעלה ויראה למטה. והנה בעת רצון עולה רחל על לאה ומזדווגת בישראל וזה שכשהיתה ישראל לקדשו ישראל ממשלותיו ודו"ק. והנה הים הוא סמל הקליפות על ידי הגוים וכשראה הקב"ה וינס והנה הירדן ההרים והגבעות הם ד' קליפות, ודו"ק (מהר"א נחמן פואה).<br/><b>בצאת ישראל</b>. ר"ת במילה כי בזכות המילה יצאו ממצרים כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר כט (כנף רננים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקב מֵעַם לֹעֵז:
![<b>היתה יהודה לקדשו</b>. נראה לפרש ע"פ מ"ש שהפסוק מרמז על המעשה של רבי פנחם בן יאיר עם נהר גנאי בחולין דף ז' ע"א עיי"ש במהרש"א, והיה הוויכוח שם שהטעם הוא שבן ישראל הוא בר בחירה ועבודתו יותר גדולה ממי שאינו בר בחירה כמו הנהר והים והוא יכול לגזור על בורא עולם שיגזור על הנהר על דרך צדיק גוזר וד' מקיים בטל רצונך לעשות רצונו כדי שיבטל רצונו לעשות רצונך וזה כשהים ראה השבטים מדיינים מי קופץ ראשון ראה שהם עובדים על ידי בחירה וראה שהם יותר גדולים ולפיכך וינס, ודו"ק (חתם סופר).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:
(ג)
הַיָּם רָאָה וַיָּנס הַיַּרְדֵּן יִסּב לְאָחוֹר:
(ד)
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צאן:
(ה)
מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסּב לְאָחוֹר:
(ו)
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צאן:
(ז)
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקב:
![<b>ההפכי הצור אגם מים</b>. כלומר יש שני מיני צדיקים א' צדיק המהפך מדת הדין לרחמים וזה ההפכי הצור אגם מים, שצור הוא קשה והוא רמז לדין ומים רומזים לרחמים, ויש צדיק יותר גדול שבזכותו מגביר הרחמים וזה חלמיש שהוא כל כך חזק עד "שלמענו" מים כלומר בשבילו לבד בלי שום פעולה רק שזכותו מגין יבא השפע על ידו (נועם אלימלך).<br/><b>ההפכי הצור אגם מים</b>. ס"ת מרים (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
הַהפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ-מָיִם:
קראת? שתף חברים