ליתן תשובה לאפיקורוס - פרק קיח
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>הודו לד' כי טוב</b>. כלומר אם מודים לד' כי הוא טוב אז כי לעולם חסדו ודו"ק (דברי אמת על פי בעש"ט).<br/><b>הודו לד' כי טוב</b>. כלומר גם בימי הטובה תודו כי לעולם חסדו ולא כוחי ועוצם ידי (נועם מגדים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
(ב)
יאמַר-נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
(ג)
יאמְרוּ נָא בֵּית-אַהֲרן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
![<b>יראי ד'</b>. אלו בני לוי (רש"י). אלו הגרים (מדרש).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
יאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
![<b>מן המיצר קראתי יהת. כלומר שהקב"ה בגלות אז וה' הם שבוים מרע וזה ערוה וכשיגאלו אז יתרחב שמו, וגמטריא י-ה כשנכתב מלא "יוד הא" הוא "כו" שם הוי"ה וזהו מן המצר קראתי יה ענני כשתתרחב השם, ודו"ק (מהר"ח באכנער).<br/><b>מן המיצר</b>. פירש הבעש"ט הקריאה צריכה להיות לא רק שהשי"ת יוציאו מן המיצר אלא מן המצר עצמו תצמח הישועה (שפת אמת נצבים תר"ם).<br/><b>מן המצר קראתי יה</b>. כלומר כמו שהבורא יתברך הוא אין סוף כך מדותיו הם אין סוף לכן בעת בריאת העולם היה מוכרח לצמצם מדותיו אלא כאשר המדות מתפשטות למטה בעולם הם מתרחבות עד שמגיעות לרב חסד ורב טוב לבית ישראל וזהו שכתוב מן המיצר קראתי ששם המקור והשורש ואתה עונה לי במרחביה (קדושת לוי תשא).<br/><b>מן המצר קראתי יה</b>. כאשר היצר הרע דוחף אותי אל המיצר אני מתבונן בדעתי שמא למעלה מצירים אותו לכן קראתי יה ענני במרחביה שלמעלה יעשו מרחב למען שמו יתברך כי עמו אנוכי בצרה ואז אוכל גם אני להתגבר על היצר ולהכניעו (אור החכמה בשלח).<br/><b>מן המיצר קראתי יה</b>. בנגוד לדרכי אומות העולם שכתוב בהם (ישעיהו ח כא) והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ועבור חביבות זו אבקשך ענני במרחביה (אור ישראל תקי"ז יב).<br/><b>מן המיצר</b>. כאשר אני במיצר בגלות קראתי יה כי אין השם שלם ואין הכסא שלם ותפילתו העיקרית ה' ענני במרחביה שהשם יתרחב ויהיה שלם כי אז השם יקרא יהיה (שופרא דיעקב חנוכה). קראתי יה. וכתיב כי ביה ד' צור עולמים שני העולמות נבראו באותיות אלו וכשאני במצר מחמת חטאותי חושש אני שמא אאבד שני העולמות. ענני, עונים מן השמים לי אם תעשה תשובה מאהבה שתגיע לי עד כסא הכבוד אז יהיה נעשה מהעבירות זכויות ותכריע את העולם לכף זכות ויהיה במרחביה (ישמח ישראל אלכסנדר לקוטים תהלים).<br/><b>ענני במרחב יה</b>. כמו שאמרו חז"ל (אבות ד ט) כל המקיים תורה מעוני סופה לקיימה מעושר (תפארת עוזיאל שיר השירים).<br/><b>מן המצר קראתי יה וגו'</b>. כשצר לי אני קורא אל השי"ת, ענני במרחביה שהאלוהות תתרחב בלבי (תורת אבות קסז).<br/><b>מן המיצר קראתי</b>. עיין יעב"ץ שכל המזמור הזה סובב על גוג ומגוג, ודו"ק.<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
מִן-הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ:
(ו)
יְהוָה לִי לֹא אִירָא מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם:
![<b>ד' לי בעוזרי</b>. כלומר ה' יצילני מאלו שנראים כעוזרים לי ובאמת הם שונאי, ואני אראה בשונאי, באלו אראה בעצמי להשמר מהם (מהר"ח מווידבורג וכן מדרש שמואל ומגלה עמוקות).<br/><b>ד' לי בעוזרי</b>. כלומר מתי הקב"ה בא לעזרי כשאני אראה בשונאי כלומר שרואה ומקבל דין שמים שראוי לבא עליו השונאים, ודו"ק (מהר"א מטשעכנאווי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
יְהוָה לִי בְּעזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי:
![<b>טוב לחסות בד'</b>. עיין פירוש רש"י, והגר"א הוסיף שחסיון הוא בטחון אף שלא גמל לו טובה משא"כ בטחון הוא ממי שגמל לו טובה, ועל זה אמר הכתוב שטוב יותר לחסות על ד' אף כי לא גמלנו לו טובה מלבטוח באדם אף לבן אדם שעשינו לו טובה, ודו"ק.<br/><b>טוב לחסות בד'</b>. כלומר טוב לחסות בה' תמיד שאל"כ סופו לבטוח באדם ובנדיבים וטובתו מועטת ובזיונו מרובה (מהרי"ן יחייא). טוב לחסות. כלומר על כי סוד הע' אומות ניזונים מתחת למרכבה ונקראים השרים אדם והם מקבלים חוקם בר"ה ואין לשנות תוך שנה חוקם אף כי ירבו להתפלל משא"כ בני ישראל שמקבלים חוקם מיד הקב"ה ובכל יום יש לשנות גזר דין על ידי תפילה וכמ"ש ומי גוי גדול ועל זה נאמר טוב לחסות בד' כלומר טוב לישראל להיות ניזונים מד' מלבטוח מלקבל מאדם אלו שרי האומות שאין להם שפע בעצמם אלא כולו מאת ד' טוב לחסות בד' מלבטוח בנדיבים כלומר שהשרים הם מצד ימין ושמאל והמימינים הם נדיבים שמשפיעים לאומתם משא"כ המשמאילים הם אכזרים ואינם משפיעים להלאה ועל זה חזר דוד שאין מאלו הנדיבים טוב יותר לחסות בד', ודו"ק (מהר"י בספר שערי אורה).<br/><b>טוב לחסות בד'</b>. כלומר אף כי הרשענו לא תמו חסדיו משא"כ לבטוח באדם שאין פניו תדיר אלא פונה לכאן ולכאן ואינו אף מכיר טובה, ובגדר שהקב"ה משלם טובה אף תחת רעה משא"כ אדם שמשלם אף רעה תחת טובה (המלקט).<br/><b>טוב לחסות</b>. פי' דאיתא במדרש שאילו היו לדוד המלך יותר מע' שנה היה כובש כל העולם ולא היתה עוד תקומה לאומות העולם, אבל אדה"ר סבר שע' שנה די ומספיק וכן התחרט, והאבות ג"כ חשבו שזה די ומספיק, וזה כוונת הכתוב טוב לחסות מבטוח באדם שלא נתן רק ע' שנה טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים אלו האבות שנתנו רק שבעים שנה. או נאמר, שאין האור ניכר אלא מן החושך וזהו טוב לחסות בד' כשרואים ומתודעים איך שבוטחים באדם, ובדרך מה שהיונה טרף בפיה לרמז שמוטב יהיו מזונותי מרורים כזית ובידי שמים ולא מתוקים ובידי אדם, ודו"ק. או נאמר, שטוב לחסות בד' כלומר אף שתחילתו יסורים סופו שלוה משא"כ הבוטח באדם תחילתו שלוה וסופו יסורים (המלקט).<br/><b>טוב לחסות בד'</b>. כלומר שגדול החסיון בד' שרואה שזה מאת ד' אף שהאדם נתן לו ורואה בו חסיון ד' יותר מבטחון האדם ולמשל אם אדם היה צריך לכסף וחסה בקב"ה ואחר כך הבטיחו אדם בתנאי שיתן לו סכום זה, כשיקבל הסכום ידע שהם מחסיון ד' ולא ממעשה ידיו שבטח באדם ואפילו בכוחות עצמו (המלקט).<br/><b>טוב לחסות באדם</b>. כלומר שילמד האדם חסיון בה' איך הוא בוטח באדם שבשביל לבטוח באדם ישפר מעשיו ויעשה כל טצדקי שבעולם שימצא חן בעיניו על אחת כמה וכמה יעשה זאת לחסות בד' (נועם מגדים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטחַ בָּאָדָם:
(ט)
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטחַ בִּנְדִיבִים:
![<b>כל גוים סבבוני</b>. ג' פעמים כנגד מלחמת גוג ומגוג (רש"י מדרש יעבץ), וכן כנגד ג' שמות שיש לשטן הוא יצה"ר הוא השטן הוא מלאך המות (רמ"ע מפאנו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
(יא)
סַבּוּנִי גַם-סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
![<b>כי אמילם</b>. אמילם בתפילתי וכמ"ש (ישעיהו לד) ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית (ספורנו). סבוני כדבורים. כלומר הם כל כך שונאים את ישראל שהם כמו דבורים, וכמו שעשה שמשון (פי' תמות נפשי עם פלשתים וכן הדבורה כשעוקצת מיד מתה), אבל הקב"ה לא יתן להם להזיק אלא מהר יכלו כאש קוצים (מהר"ם ערמאה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יב)
סַבּוּנִי כִדְברִים דּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם:
![<b>דחה דחיתני לנפל וד' עזרני</b>. ר"ת על דוד (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יג)
דָּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפּל וַיהוָה עֲזָרָנִי:
(יד)
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה:
(טו)
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהוָה עשָׂה חָיִל:
![<b>ימין ד' רוממה</b>. על פי המדרש שבימין של הקב"ה אין שולט בו מיתה (עיין רש"י).<br/><b>ימין ד'</b>. כלומר שקול רנה וישועה באהלי צדיקים אף כי ימין ד' רוממה ולא נכרת עוד בארץ כבר הם משבחים אלו ימין ד' עושה חיל ולא מחכים לראות כדי להודות (כתב סופר).<br/>ג' פעמים ימין כנגד האבות (חזה ציון). או כנגד ג' פעמים של מלחמת גוג (תהלות ד').<br/>](images/icons/info.jpg)
(טז)
יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עשָׂה חָיִל:
![<b>לא אמות כי אחיה</b>. כלומר יהי רצון שלא אמות קודם זה, כי אחיה ואספר מעשה יה, אבל אחיה ואוכל לספר לנמצאים בימות המשיח מעשה יה ונפלאותיו בגלות שקיים את בניו בין אומות העולם שעמדו עליהם בכל יום ויום לכלותם (ספורנו).<br/><b>לא אמות כי אחיה</b>. שלא אהיה רשע שנקרא מת בחייו (מהר"א מגרמזיא).<br/><b>לא אמות כי אחיה</b>. מדובר על תפילה בדחילו ורחימו, וכמ"ש הזוהר שכל תפילה שאינה בדו"ר קרוי מת שאין לו חלק בבחינת יה שהם חכמה ובינה, ועל זה נאמר לא המתים יהללו יה וזה מה שביקש דוד המלך לא אמות בתפילתי, כי אחיה, תן לי כוחות להתפלל בדו"ח (המגיד ממעזריטש).<br/><b>לא אמות כי אחיה</b>. כלומר עבודת הבורא ודחיית היצ"ר כל זמן שדוחה אותו נקרא חיים ומוסיף חיים ועל זה התפלל דוד לא אמות כלומר לא אהיה תחת שלטון הרע כי אחיה שאני רוצה לעבוד את ד', ואספר מלשון ספיר ובהירות אביא בהירות ואורות בכל מעשה ד', ודו"ק (מהר"ש לוצקר).<br/><b>לא אמות כי אחיה</b>. על דרך הרוצה לחיות ימות והרוצה למות יחיה, כלומר לא אמות על ידי שאחיה לעשות חיים (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יז)
לֹא-אָמוּת כִּי-אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ:
(יח)
יַסּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי:
![<b>פתחו לי שערי צדק אבא בם וגו'</b>. וקשה שאם הוא זכאי יכנס ואם לאו למה יפתחו לו, ולמי הוא אומר שיפתחו לו. ועוד קשה שאחר כך כתוב זה השער לד' צדיקים יבאו בו בלשון יחיד ובלא פתיחה. ועוד למה כתוב כאן שם חסר ולא שם של ארבע. והטעם, כי יש מקטרגים שדוחים האדם מעבודת הבורא וצריך האדם לעזרת המלאכים שיצילוהו מהם וכמו שכתוב (יחזקאל י) ודמות ידי אדם תחת כנפיהן, ועליהם אמר דוד שיפתחו שערי שמים שהם שערי מלכות תתאה הרמוזה בשם י"ד ולהכי אמר בלשון רבים מפני שיש הרבה שערים למיזן עלמא ועל זה צריך סיוע כדי לבא לספירין עלאין שהוא יחיד ובשם מלא (מגיד משרים).<br/><b>פתחו לי שערי צדק</b>. כי מי שהוא ירא שמים הוא תמיד שפל בעיניו ולפיכך מבקש כעין טובה שיפתחו לו כעני העומד בפתח וכאילו לא התחיל עוד כלל בעבודת הבורא. וזה כלל גדול בעבודת הבורא, ועל זה נאמר זה השער לד' צדיקים יבואו בו. ועוד אפשר לפרש שבקש דוד המלך תמיד פתחו לי שערי צדק שידע תמיד מה שלמעלה ממדרגתו שאינו משיג עדיין ובקש על זה תמיד, וזה עיקר עבודה וזה השער לד' צדיקים יבואו בו (קדושת לוי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יט)
פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק אָבא-בָם אוֹדֶה יָהּ:
(כ)
זֶה-הַשַּׁעַר לַיהוָה צַדִּיקִים יָבאוּ בוֹ:
![<b>אודך כי עניתני</b>. נראה לפרש ע"פ מש"כ בזוהר על הפסוק ד' צדיק יבחן, שעל ידי הענוה נזדכך החומר וגבר הרוחני. וזהו אודך כי עניתני מלשון עניו כי על ידי זה ויהי לי לישועה שאוכל לידבק בו יתברך, ובדרך זה ע"פ מה שכתוב (ברכות ה ע"א) שיסורין ממרקים עוונותיו של אדם וכן מהצרה תצמח הישועה על דרך (ירמיהו ל) עת צרה היא ליעקב וממנה יושע וכן על דרך מהולל אקרא ומאויב אושע שעל ידי כאשר האדם מודה לד' אף בעת צרה מזה עצמו באה ישועה, בלי בקשה (ע"פ יעקב יוסף הכהן מפולנאי וע"פ חיד"א וע"פ בני יששכר ס' יח פ"ד).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כא)
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי-לִי לִישׁוּעָה:
![<b>אבן מאסו הבונים</b>. אפשר לפרש על פי המדרש שדוד היה בן תמורה, אבן מאסו הבונים זה אביו, היתה לראש פינה מלך ישראל (מהר"ש לאניידו עיי"ש באורך).<br/><b>אבן מאסו הבונים</b>. כלומר דוד שבא כל כך בעקמימות, והטעם כמו שאמרו חז"ל נחש ומציאה ומשיח באים בהיסח הדעת כדי שלא יקטרג הקטגור, ולפיכך אבן מאסו הבונים בדוקא היתה לראש פינה וכמו דוד שהיה שנוי מאביו ומאמו וכאילו היה נפל שלא היה לו חיים מעצמו, ממנו גופא נעשה ראש פינה, ודו"ק (ש"ך על התורה).<br/><b>אבן מאסו הבונים</b>. כלומר מה שמאסו שדוד בא על בת שבע היתה לראש פינה כי ממנה נתיסד המלכות אמה של מלכות ומאת ד' היתה זאת כי היתה זיווגה של דוד מששת ימי בראשית (חיד"א בספר פה אחד). אבן מאסו הבונים. אבן ר"ת נגעי בני אדם ואלו הם העבירות ומזה נמאסו להיות בונים כמ"ש (בראשית טו) אולי אבנה, וכל זה כי מאת ד' היתה זאת ואין זאת אלא תשובה מאהבה שמהפכת זדונות לזכויות, וגם כי נפלאת היא בעיננו כלומר אף העון החמור שבגללו אינו זוכה לראות פני השכינה מ"מ על ידי תשובה יזכה לראות השכינה וזהו שנא' היא נפלאת בעינינו דוקא (ברית אברהם).<br/><b>אבן מאסו הבונים</b>. אין בונים אלא ת"ח אלו דואג ואחיתופל, והיתה לראש פינה שלא חטא דוד אלא מאת ד' היתה זאת כדי שילמדו כולם איך לשוב, וזה השער זו שער התשובה פתחו לי כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם, וזה ליתן פתחון פה לשבים וזה פשוט כי נפלאת היא בעינינו כי דוד לא היה ראוי לאותה עבירה, ודו"ק (נועם מגדים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כב)
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְראשׁ פִּנָּה:
![<b>מאת ד' היתה זאת</b>. איתא בגמ' (פסחים כב ב) את ד' א' תירא (דברים ו יג) לרבות ת"ח, וידוע שע"י שהיתה התורה ע"י שליח הוא משה רבינו ע"ה לכן אין מבינים אותה בטוב אבל לעתיד שתהיה מפי השי"ת בעצמו וכל בניך לימודי ד' (ישעיהו נד יג) אז יבינו הכל, וידוע שהתורה נקראת זאת שנאמר זאת התורה. וזה מ"ש כאן, מאת ד' היתה זאת, לכן היא נפלאת בעינינו, אבל לעתיד שיהיה זה היום עשה ד' שהוא המלמד אותנו תורה אזי נגילה ונשמחה בו, על דרך ורב שלום בניך, ודו"ק, שנבין את כל התורה כולה בפרטיה (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כג)
מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ:
(כד)
זֶה-הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ:
![<b>אנא</b>. אין נא אלא לשון בקשה כלומר שתושיע התפילה שאדע איך להתפלל (ר' משה מסווראן).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כה)
אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא:
![<b>ברוך הבא בשם ד'</b>. כנגד ג' כתות אנשים, א' אלו שחסים על גופם עליהם נאמר אנא ד' הושיעה נא, ב' אלו שחסים על ממונם עליהם נאמר אנא ד' הצליחה נא, ג' אלו שחסים על כבוד שמים ועליהם נאמר ברוך הבא בשם ד' ברכנוכם מבית ד' (מזמור לתודה).<br/><b>ברוך הבא</b>. כלומר אנא ד' הושיעה נא ממלחמת גוג ומגוג אנא ד' הצליחה נא צדיקי הדור שישתדלו להבין ולהורות באופן שיהיה ברוך הבא בשם ד' בבואו לקרות בשם ד' ולהודיע גדלו וטובו באומרו להמון ישראל ברכנוכם מבית ד' שלא תצטרכו לעסוק בצרכי עוה"ז כי תשיגום שלא בצער כאמרו (ישעיהו סא) ועמדו זרים ורעו צאנאכם (ספורנו).<br/><b>בשם ד'</b>. כלומר לא הברכה חלה בשם ד' על ידי פקודתו של ד' אלא בשם ד' על ידי הבעת שם ד', וכן הכהנים בברכת כהנים. וזה ענין כל מעשיך יהיו לש"ש כלומר ע"י שה' יאיר לנו דרכינו על זה כל תנאי בית המקדש והברכות נתונים להצלתינו, וזה בתנאי אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח כלומר שנדרשת מסירות עצמית לעבודת ד' לא ע"י בקשה אלא ע"י הקשבה ולפיכך החזיקו בקרבנכם עד שתוכלו לעלות במעלות על מזבחי (רש"ר הירש).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כו)
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהוָה:
![<b>אסרו חג</b>. לקשר הנפש המעולה שזהו כלל ישראל, ביום הנבחר שזהו חג, במקום הנבחר בית המקדש (שפת אמת שנת תרל"ו, ועיין מה שכתנו לעיל פרק קיג פסוק ב).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כז)
אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ-חַג בַּעֲבתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ:
![<b>אלי אתה ואודך</b>. כלומר אתה אתי בגלות (עיין מגילה דף כט ע"א). ואודך, שבזכות התהלות אני נצול מן העמים (עיין רבה פ' נשא פ"ה על הפסוק בישעיהו מח). אלהי ארוממך, על ידי קריאת שמע על המיטה שמפלת המזיקים (עיין ברכות דף ה ע"א) (זהב שבא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כח)
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ:
![<b>כי לעולם חסדו</b>. כלומר שהעיקר הקב"ה וההלל הוא כי לעולם חסדו ודו"ק (תפארת שלמה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כט)
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
קראת? שתף חברים