לרך הנולד - פרק קכז
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>שיר המעלות</b>. כלומר שיר שעולה על לב שלמה ובדרך העולה על רוחכם (מהר"ו צרפתי).<br/><b>אם ד' לא יבנה בית</b>. מדבר על בית זוג איש ואשה שצריך עזר ועיקר הבנין הם הבנים (מהר"ו צרפתי).<br/><b>אם ד' לא יבנה בית</b>. כאן הבית מדובר על העולם שראה הקב"ה שאינו מתקיים בדין ושתף לו מדת הרחמים, וזהו אם ד' מדת הרחמים לא יבנה בית זו העולם שוא עמלו בוניו, ודו"ק (מזמור לתודה).<br/><b>אם ד' לא יבנה בית</b>. דהיא האשה הנקראת בית דאין זיווגו מאת ד' אז יותר טוב שישב בלי אשה מאחר כי שוא עמלו בוניו בו והם הסרסורים שנעשה השידוך על ידם כי בית נחלת אבות ומה' אשה משכלת, ואשה רעה צרעת לבעלה וזהו שאמר שלמה כי הוא יוכיח שנשא אשה שאינה הוגנת לו ולא היתה מאת ד' והיא בת פרעה שהזיקה מאד לו ולישראל (מזמור לתודה).<br/><b>אם ד' לא ישמר עיר</b>. מדבר על הגוף וטהרת האדם, שאשה זו חומה, ואם ד' לא ישמר עיר זו עיר קטנה שנושא אשה לשם שמים, שוא שקד שומר על שמירת הטהרה דסוף סוף ירדוף אחרי אשת זנונים (המלקט).<br/><b>אם ד' לא ישמר עיר</b>. כלומר שישא אדם לשם שמים ואל ידחה הדבר שאין לו פרנסה כי היא מאת ד' (מזמור לתודה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמה אִם-יְהוָה לֹא-יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם-יְהוָה לֹא-יִשְׁמָר-עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר:
![<b>שוא לכם</b>. בעלי האומנויות המשכימים ומאחרים למלאכתם ומתפרנסין בעצבון וביגיעה בלחם העצבים של טורח. כן יתן, הקב"ה פרנסה למי שמנדד שנתו מעיניו בשביל לעסוק בתורה. לידידו שנא, למנדד מעיניו שינה (רש"י).<br/><b>כן יתן לידידו שנא</b>. כי הוא יתעלה יתן לאוהביו בשעת השינה מה שמשיגים משכימי קום ומאחרי שבת אחר יגיעה ועמל שעדיין הם אוכלים בעצבון, ואמר שוא למשכימים אותו טורח כי מה שהם מוציאים אחר הטורח נותנו הקב"ה לאוהבו בשעת השינה בלא טורח (רבינו בחיי).<br/><b>משכימי קום</b>. כלומר שלא יאות רב הזריזות בממון מבקר לערב בלתי קביעת עתים לתורה ולמצוות לרצון לכם לפניו שיעזור אתכם לזה (מהר"ע ספורנו).<br/><b>שוא לכם משכימי קום</b>. כלומר שאלו הדברים אינם לפי הזכות אלא לפי מזלא כלומר רצון הבורא, ואלו הם בני חיי ומזוני, שעל חיי כתיב אם ד' לא יבנה בית וכו', ועל מזונו שוא לכם משכימי קום, ועל בנים הנה נחלת ד' וכו' (המלקט).<br/><b>שוא לכם משכימי קום</b>. כלומר שוא לכם על כל הטרחא והעצבות והיסורים שאתם סובלים ליגיעת פרנסתכם הלא לצדיקים הקב"ה נותן להם בלילה חלום רע תחת כל העינויים וזהו יתן לידידו ועל ידי זה מתכפר להם הכל, ודו"ק (באריז"ל).<br/><b>משכימי קום</b>. כלומר שמשכימים ומקדימים קום ועשה לאחרי שבת שב ואל תעשה, ולא מצליחים כי זבח רשעים תועבה, אלא כך הוא הדרך קודם סור מרע ואח"כ עשה טוב (הגאון מליסא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי-שֶׁבֶת אכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא:
![<b>הנה נחלת ד'</b>. לאותו האיש. בנים, אלו התלמידים שהוא מעמיד שהם לו כבנים. שכר פרי הבטן, שכר פרי התורה שבלבו שנאמר (משלי כב) כי נעים כי תשמרם בבטנך (רש"י).<br/><b>הנה נחלת ד'</b>. גם אם ישכב אדם פעמים רבות לא תקבל האשה ההריון רק בעת שגזר ד' כי בידו מפתחות כל רחם והוא נותן כשכר הבטן הוא שכר המעשה (ראב"ע).<br/><b>הנה נחלת ד'</b>. הנה לשון שמחה (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן:
![<b>כחצים ביד גבור</b>. להלחם בם את אויביו. כן בני הנעורים, התלמידים שאדם מעמיד מנעוריו (רש"י).<br/><b>כחצים ביד גבור כך בני הנעורים</b>. כלומר אם ישא אדם אשה בנעוריו אז יהיה כגירא בעיני היצה"ר ואז יהיה עדיף מחביריו (הראנ"ח תהלת ד').<br/><b>בני הנעורים</b>. כלומר חטאת נעורים אם אדם שב באמת נעשה לו עזר לעבודת הבורא והם כחצים ביד גבור ובתנאי שימלא אשפתו מהם שלא יתגאה בזה אלא ישאר שפל כאשפה, וגם הוא לשון נרתק שלהם (אדמו"ר מלובלין).<br/><b>בני הנעורים</b>. כלומר כמו חצים ביד גבור אי אפשר לקחת אותם בחזרה כך הם ימי הנעורים אבודים ואי אפשר לקבלם בחזרה וכל ימי חלדו על הארץ ירגישו חליפות ימים אלו (האדמו"ר מקוצק).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
כְּחִצִּים בְּיַד-גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים:
![<b>אשרי הגבר</b>. טב ליה לגבר דימלי בית מדרשיה מנהון לא יבהתון ארום ינצון עם בעלי דבביהון בתרע בית דינא (תרגום).<br/><b>אויבים</b>. ת"ח שמנצחים זה את זה בהלכה (רש"י).<br/><b>אויבים</b>. אלו אפיקורסין והכופרין שיתוכחו כנגדם ויודו על אמיתה של תורה במופתים שכליים בשער של בתי מדרשות (ספורנו).<br/><b>לא יבושו</b>. האב עם האם או הבנים בתפילתם לא ישובו ריקם (מהר"ן הצרפתי).<br/><b>אשפתו</b>. אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם יש לפרש אשפה ממש כי יש בעלי בתים המונעים את הנערים מללמדם בביתם שאומרים שממלאים ביתם באשפה, ע"כ אמר אשרי הגבר אשר מלא על ידיהם את ביתו באשפה ואינו מונע ביתו מהם (מהרש"א).<br/><b>אשפתו</b>. זו אשתו (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת-אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבשׁוּ כִּי-יְדַבְּרוּ אֶת-אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר:
קראת? שתף חברים