לשים אהבה בין איש לאשתו - פרק קלט
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>למנצח</b>. למצנח על אדם הראשון שנצח את מלאכי השרת במה שהוא ידע לקרוא שמות לנבראים כולם מה שלא ידעו מלאכי השרת המקטרגים על בריאתו (מהר"ם אלשיך, חזה ציון). ומ"מ זה המזמור קאי גם על דוד המלך שהוא תקון אדם הראשון ומסתעף גם על כל בני אדם ובפרט על בני ישראל שקבלו התורה ותקנו זוהמת הנחש שנכנס באדם הראשון. והנה קשה למה מלאכי השרת לא ידעו לקרוא שם החיות וכי חסר להם דעת ח"ו אלא שהיו כל כך רחוקים ממלאכי השרת שאין ביכולתם להבין לתת להם שמות, או נאמר כיוון שלא היו תחת ממשלת המלאכים אין להם הבנה מלשון בנין עליהם (המלקט).<br/><b>חקרתני</b>. כי ידוע שאין אדם מפשפש במעשיו רק על ידי יסורים הבאים עליו וזהו חקרתני שנתת לי לב לחקור על עונותי על ידי ותדע כמו (שופטים ח) ויודע בהם את אנשי סוכות שהוא לשון עונש, ועל זה המזמור (נועם מגדים). חקרתני ותדע. שיש ידיעה מהקב"ה ומ"מ בחירה מצד האדם, וזהו חקרתני ותדע (תפילות דוד).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר יְהוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע:
![<b>שבתי וקומי</b>. תנועתיו ההפוכות שמחשבה קודם כל א' מהם בהשנותה (ראב"ע ורד"ק).<br/><b>שבתי</b>. כשהייתי עוסק בתורה, וקומי, לקיימה (תרגום).<br/><b>שבתי וקומי</b>. מדבר על אדם הראשון שעל ידי שבתי אצל חוה לא היתה חוטאת ועל ידי קומי עם בורא עולם נשארה לבדה ונתפתתה. בנתה לרעי מרחוק, כל זה הבנתי לרעי שהוא דוד. מרחוק, שהוא יבא ויתקן החטא (מהר"ם אלשיך).<br/><b>לרעי</b>. לקרבני אליך (רש"י). <br/><b>רעי</b> מלשון רעיון (מהר"י אלבו ראב"ע).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק:
![<b>ארחי ורבעי</b>. דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך, זריתי מלשון זר כתר (רש"י).<br/><b>ארחי</b>. הליכה. <b>ורבעי</b>, שכיבה. והם ד' דברים הנזכרים בק"ש, שבת קום הילוך שכיבה (ראב"ע). ועל דרך זו אפשר לפרש גם על לימוד התורה, וזה ארחי ורבעי, פריה ורביה בתורה, זרית, נתת לי זר, וכל דרכי הסכנתה, מלשון סוכן הפרתי אותם (המלקט).<br/><b>ארחי ורבעי</b>. כל תנועותי בחכמה עשית שכל האברים נשמעים לקול פנימי וכולם ביחד בחכמה גדולה (כוזרי). ומהר"ם אלשיך פירש שעל פירוד אדם עשית בחכמה, ודו"ק.<br/><b>הסכנתה</b>. למדת (רש"י). <br/>ואפשר לפרש מלשון הרגלת (ראב"ע), או מלשון סוכנת (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל-דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה:
![<b>כי אין</b>. גמטריא צ"א, כמו אדנות הוי"ה, ומכח זה מלה בלשוני שמכאן באה כח הדבור (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
כִּי אֵין מִלָּה בִלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ:
![<b>אחור וקדם צרתני</b>. הנה אמרו במדרש שנסרו לאדם וחלקו לשנים והנה כל זה צריך דמיון בתורה שהסתכל באורייתא וברא עלמא והיכן נרמז בתורה דבר זה, אלא הוא מן המדות הנדרשות שגורעים ומוסיפים ודורשים, וזהו בריאת האדם גורעים ומסיפים ודורשים, והוא על בעל תשובה שגורעים מתאוות ומותרות עוה"ז ומוסיפים בעבודת ד' ודורשים וחוקרים כמ"ש יפשפש במעשיו, ודו"ק (המגיד ממעזעריטש).<br/><b>אחור וקדם</b>. כל זה כח האדם להפוך האחור לקדם (מהר"ח בספר באר מים חיים).<br/><b>אחור וקדם</b>. כוונת הפסוק, שבאמת הנשמה והגוף צרות זו לזו, ואוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי, אך ותשת עלי כפיך שהקב"ה מסייע אל הבאים לטהר וזה מצות מילה שניתנה לאברהם אבינו ע"ה (שפת אמת).<br/><b>אחור וקדם צרתני</b>. הם ג' בחינות נר מצוה ותורה אור ותוכחות מוסר, והם בבחינת נפש רוח נשמה ועיקר תיקון הנפש בכח המצוות לתקן בחינת הגוף שנקרא אחור, וקדם בחינת הרוח, ולפי שהרוח ישבר השתתפות עם הנפש כמ"ש ז"ל כי הרוחות פוקדים הנפש בקבר והם בחינת מעשה במצות ודיבור בתורה, אבל מחשבה בכח הנשמה היא חלק א' ממעל ולזה צריכין סיעתא דשמיא הרבה לפי שהוא לגמרי רוחניות הפוך לגמרי מן הגוף לכן צריך להיות על ידי יסורין והוא להשיג דרך חיים אחר חטא אדם הראשון שנגזר המיתה, ולפי שיעקב תיקן החטא זכה לחיים כמ"ש ויחי יעקב ואחז"ל יעקב אבינו לא מת, ועל זה איתא הרוצה שיחיה ימית את עצמו ויעקב אבינו הכין כל אלה הג' צריכים לבני ישראל (שפת אמת).<br/><b>אחור וקדם צרתני</b>. כלומר בכוחות המאחרים אותי ובכוחות המקדימים אותי וזה יצה"ר ויצ"ט, או נאמר שהאדם אינו חי בהוה אלא או בנוסתלגיא לעבר או במבט לעתיד (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה:
![<b>לא אוכל לה</b>. לברוח מפניך (רש"י).<br/><b>פליאה דעת</b>. הפלא כלומר להבדל, דעת היא התקרבות הבורא, לא אוכל לה, איני מבין איך אנשים חושבים כך להיפרד מדביקות הבורא. או, לא אוכל לה, שאי אפשר לי לעשות כן (המגיד מקאזניץ).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא-אוּכַל לָהּ:
(ז)
אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח:
![<b>ואציעה שאול</b>. היינו כשאדם מציע לעצמו שאול מחמת שיודע כמה מגיע החטא לפני מלך מלכי המלכים, אז הנך כלומר הקב"ה שם כמאמר (ישעיהו נז) אשכון ואת דכא, ואם הקב"ה שם אין שם עוד גהנום וכמ"ש (תהלים כג) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי (מהר"ב מפרשיסחא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
אִם-אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ:
(ט)
אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם:
(י)
גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ:
![<b>ואמר אך חשך</b>. מוסב על אדם הראשון אחרי החטא, ואומר חשבתי אך חשך בשעת חשך ליל שבת ישופני הנחש ואמות, ולא כן אלא ולילה ליל שבת אז לא שקע השמש ונשתמש ל"ו שעות באור הגנוז עד מוצאי שבת, וכל זה בעדני כדי שאבין רחמיו המרובים שבשאר לילות יהיה גם כן עמדי (מהר"ם אלשיך) ועיין ב"ר פי"א ופי"ב שדרשו אחרת (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
וָאמַר אַךְ-חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי:
![<b>גם חשך</b>. כלומר כאשר אנו מאמינים שגם החשך הוא ממך, ממילא נעשה גם החשך אור ואינו מחשיך כלל (הרבי מקוצק).<br/><b>כחשכה כאורה</b>. כלומר כל מה שמחשיך אדם מלהסתכל בעוה"ז יותר רואה אור ומבין בתורה (ר"י פנחס הלוי הורוויץ בהקדמת ההפלאה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יב)
גַּם-חֹשֶׁךְ לֹא-יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה:
(יג)
כִּי-אַתָּה קָנִיתָ כִלְיתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי:
![<b>אודך</b>. אתן תודה לשמך על כי נפלאתי ונבדלתי משאר בעלי חיים כי אמנם נפלאים מעשיך גם ביצירת שאר בעלי חיים ונפשי יודעת מאד אמנם נפשי יודעת שהיא השכלית נפלאת מאד (מהר"ע ספורנו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יד)
אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי ידַעַת מְאד:
(טו)
לֹא-נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר-עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ:
![<b>גלמי ראו עיניך</b>. כלומר הגולם שהוא רמ"ח אברים הלואי שיראו עיניך, ואזכה בהם לרמ"ח מצוות, ועל ספרך כולם יכתבו, והימים יצרו שהם שס"ה כנגד מצוות לא תעשה הלואי שכולם יהיו ואשמור על כולם ולא אכשל באחד מהם (מהרי"ט בשם אביו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טז)
גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל-סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם:
![<b>ולי מה יקרו רעיך</b>. כנסת ישראל אומרת מה נכבדו בעיני הצדיקים שבכל דור ודור, ומה עצמו ראשיהם חשבון ספירותיהם לשון כי תשא את ראש בני ישראל (רש"י).<br/><b>מה יקרו רעיך</b>. כלומר שלא אוכל להשיג מחשבותיך, מה עצמו ראשיהם כלומר רבו במספר כלליהם וכ"ש פרטיהם (רד"ק).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יז)
וְלִי מַה-יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם:
![<b>אספרם</b>. אם באתי לספור את טוב מעשיהם מחול ירבון. הקיצותי ועודי עמך. הנני באתי עתה לקץ הדורות אשר קצבת מאז עד היום ועוד דור זה עמך וביראתך ולא נטתי מאחריך (רש"י).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יח)
אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ:
(יט)
אִם-תִּקְטל אֱלוֹהַּ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי:
![<b>אשר ימרוך למזימה</b>. מה שמרימים אותך בעבודתם הבזויה גמולם בראשם שהם זימה להם (המלקט).<br/><b>אשר ימרוך למזימה</b>. מזכירים שמך על כל מחשבות רעתם (רש"י). ואפשר לומר ע"פ המדרש שגם גנב בשעת גניבתו מבקש ס"ד (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כ)
אֲשֶׁר ימְרוּךָ לִמְזִמָּה נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ:
(כא)
הֲלוֹא-מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט:
(כב)
תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאיְבִים הָיוּ לִי:
![<b>חקרני אל ודע לבבי</b>. שהייתי חפץ למחות בפושעים אם היה לאל ידי (ספורנו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כג)
חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי:
(כד)
וּרְאֵה אִם-דֶּרֶךְ-עצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם:
קראת? שתף חברים