לנשיכת נחש - פרק קמז
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>כי טוב זמרה א'</b>. וסמיך ליה בונה ירושלים, אפשר שבא לרמז דאיזה זכות יזכו לגאולה והוא במ"ש הרב מעטה תהלה ז"ל משם התיקונים ז"ל על ידי השירה יזכו לצאת מהגלות עיי"ש ובזה אמרתי לפרש כוונת הכתוב כאן כי טוב זמרה א' ירצה על ידי שמזמרים ומשוררים לא' בזכות זה בונה ירושלים ד' ונדחי ישראל יכנס ונצא מהגלות (שם משמעון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
הַלְלוּיָהּ כִּי-טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי-נָעִים נָאוָה תְהִלָּה:
![<b>בונה ירושלים</b>. בונה גמטריא ס"ג הרומז לבינה, נדחי גמטריא ע"ב שם רמז דיאירו בשכינה דעלה אתמר בונה ירושלים, ור"ת בונה ירושלים ד' הם כ"ב רמז לתורה הנבנית מכ"ב אותיות דבזכות התורה תבא הגאולה וס"ת בונה ירושלים מ"ה לרמוז לקוב"ה ד' נדחי ישראל ס"ת מ"ה לרמוז לשכינתא דיש לה ג"כ שם מה (חומת אנך).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
בּנֵה יְרוּשָׁלַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:
![<b>הרופא לשבורי לב</b>. הם אבלי ציון (רד"ק) אלו ששכחו תורתם בגלות בבל ונתן רפואתם על ידי עזרא כאמרו (עזרא ז) כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ד' ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט ומחדש לעצבותם שנשאו נכריות והיו מחללים שבתות ונתן להם תרפה על ידי עזרא ונחמיה (ספורנו).<br/><b>הרופא לשבורי לב</b>. הטעם שאין הקב"ה מטיב כ"א לגולים הוא כי הוא יתברך רופא לשבורי לב הם השבורים מהלב הוא היצה"ר שהוא א' מהלבבות שבאדם המשברו בהחטוא אותו והוא יתברך על ידי הגלות רופא את עמו ממה ששברם הלב הוא היצה"ר כי יכנעו וישובו עלי ד' ואז ומחבש לעצבותם אשר עצבים שוביהם בשעבוד (מהר"ם אלשיך).<br/><b>הרופא לשבורי לב</b>. המצטער על קרבן בית המקדש הנקרא לבו של עולם (ארץ החיים).<br/><b>הרופא לשבורי לב</b>. ואיך על ידי מחבש לעצבות כי טוב לב נשבר אבל בשמחה (היהודי הקדוש וכעין זה בר' בונם מפרשיסחא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם:
![<b>מונה מספר לכוכבים</b>. ס"ת מרה אמת כי על ידי צבא השמים במספר ובשמות (כלומר במה שהם פועלים במזלות העולם) מורה אמת לבריותיו (המלקט). מונה מספר לכוכבים. הסכימו חכמי התכונה כולם כי מספר הכוכבים הם אלף וצ"ח. א"כ מהו מונה מספר לכוכבים ואמר המוציא במספר צבאם ואמר הא' מברך לאברהם אבינו (בראשית טו) הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ואמר בלדד השוחי (איוב כה) היש מספר לגדודיו, ופירש החכם הנשיא ר"א בר' חייא כי הכוכבים הקטנים שאינם מאירים על הארץ רבים אין יכולים בני אדם לראותם כ"ש למנותם ולדעת מספרם. ואותם שאינם מאירים על הארץ נבראו למשול על הארץ לא להאיר כמ"ש (בראשית א) ולמשול ביום ובלילה גם מהכוכבים הנראים יש כוכב שנראה שהוא אחד והם רבים ומפני הגובה הגדול והמרחק הגדול אשר ביננו ובינו ידמה ויראה שהוא אחד אבל כל הכוכבים הנראים אין יכולת באדם לדעת מספרם אבל הקב"ה יודע כל הנסתרות הוא יודע מספרם כי הוא בראם לכולם שמות יקרא וכן אמר (ישעיהו מ) לכולם בשם יקרא ופירושו כי הא' יתברך בראם כולם במספר ידוע אצלו וכ"א מהם קרא שם הנאות לו לפי הדבר אשר בעבורו נברא לסבת אותו הדבר אחר סיבת עצמו כי כל הכוכבים יש להם כח וממשלה על יצורי מטה כל א' על מין ידוע שניתן בו הכח לעשות מלאכתו כמרז"ל אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה מכה אותו ואומר לו גדל (רד"ק).<br/><b>מונה מספר לכוכבים</b>. מצא שמצדיקי הרבים ככוכבים שמאירים לזולתם היו מתי מספר ומעטים לכולם שמות יקרא בספר עזרא לזכרון לפני ד' תמיד ולכן אמרתי כי טוב זמרה א' כי נעים שהטוב בכל אלה (ספורנו).<br/>והטעם שמצדיקי הרבים הם ככוכבים כי לא רואים מלאכתם ביום אלא בלילה וכן מצדיקי הרבים עבודתם אינה גלויה ומוכרת לכל רק בלילה רואים אותם, ועוד נמשלו בני ישראל לכוכבים כי רק בגלות הם מפיצים אורם לעולם. ועוד בשם הבעש"ט הטעם שנמשלו לכוכבים, שכמו שכוכב שנראה קטן מצדנו הוא גדול למעלה כך בני ישראל אף שלעינינו נראים קטנים אבל למעלה הם ענקים (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא:
![<b>לתבונתו אין מספר</b>. כלומר שבכל כלל ישראל יש מספר מהם שכל א' משיג לפי מדרגתו וזה אין מספר לישראל המשיגים מעט תבונתו (ר' אהרן מקרלין).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב-כּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר:
(ו)
מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי-אָרֶץ:
(ז)
עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר:
![<b>המכסה שמים</b>. הוא מדת הדין שנא' (איכה ג) סכות בענן לך, ואפ"ה המכין לארץ מטר (ארץ החיים). או נאמר שאין מדת החסד שלמה אם לא תסכים מדת הדין (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר:
(ט)
נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי ערֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:
![<b>לא בגבורת הסוס</b>. הנה סוס בגמטריא קכ"ו שהוא שם אדני בריבוע כזה א אד אדנ אדני והוא מדת הדין וד' בוחר ברחמים וזש"ה (הושע ד) על סוס לא נרכב (ארץ החיים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא-בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:
![<b>את המיחלים לחסדו</b>. ר"ת לאה שהיא בחרה ביעקב איש תם מבעליו שהיו איש ציד איש שדה המפרנס וזה העדיפה בת"ח המיחל לחסדי שמים מלוקח איש שדה לפרנסה, ודו"ק (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
רוֹצֶה יְהוָה אֶת-יְרֵאָיו אֶת-הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ:
(יב)
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַם אֶת-יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן:
(יג)
כִּי-חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ:
![<b>השם גבולך שלום</b>. כי לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום, וגם מותר לשנות מפני השלום, ואם כן שבור "האמת" בשנים ותמצא גבולך שלום עם הכולל (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יד)
הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:
![<b>השולח אמרתו ארץ</b>. אפשר להסביר לפי השעה"פ של האריז"ל שהענין הוא כשדבר טוב יוצא מן השמים הקב"ה בעצמו מקיימה ומיד משא"כ על גזירות היא הדברו עצמו עושה רושם ועוד הוא מתאחר (עיין גיטין דף פח ע"ב) וזה פירוש הפסוק השולח בעצמו אמרתו שהוא רכה מדת הרחמים ארץ ומגעת מיד. משא"כ עד מהרה יקח זמן אשר דברו שהוא שליח יקיים דברו זה מדת הדין (ויזרע יצחק).<br/><b>השולח אמרת ארץ</b>. מתי מתקבלת תפילת אדם כדי שתרוץ בארץ אם עד מהרה ירוץ דברו שתפילתו שגורה בפיו (ע"פ בן יהוידע ברכות לג).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טו)
הַשּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד-מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ:
![<b>הנותן שלג כצמר</b>. כלומר שמביא שלג לפי הצמר המלובש ואין מביא נסיון שאין אדם יכול להתגבר עליו והכל במדה של בחירה שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ודו"ק (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טז)
הַנּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר:
![<b>משליך קרחו כפתים</b>. מ"א כפתים הכל לפי משא הבריות העני לפי חוסר מלבושיו מיקל עליו (רש"י).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יז)
מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמד:
(יח)
יִשְׁלַח-דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ-מָיִם:
![<b>מגיד דבריו ליעקב</b>. הוא הטוב הרוחני מציון והוא שהאל יגיד דבריו ליעקב כלומר שתשוב הנבואה והוא מ"ש הנביא (ישעיהו ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ד', כי מציון תצא תורה (מהרי"ן יחייא).<br/><b>מגיד דבריו</b>. ולא כתיב הגיד, רק בכל עת כפי יגיעת בני ישראל בדברי תורה מתרחבין ומתגלין הדברים כי התורה מתפרשת לפי הכנת לבן של ישראל (שפ"א).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יט)
מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל:
![<b>ומשפטים בל ידעום הללויה</b>. שמעתי ממורי ז"ל שדקדק וכי אין לגוים משפטים, ואמר שאף על פי שיש להם ג"כ משפטים אבל אינם יודעים מהמשפטים שלהם לשבח ולהודות להשם, משא"כ ישראל מהמשפטים יודעים לשבח ולהודות להשי"ת, וזהו ומשפטים בל ידעום הללויה דוקא (בית הכנסת מקדש מעט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כ)
לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל-גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ:
קראת? שתף חברים