לזכות בדין - פרק ז
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>שגיון</b>. שם הזמר והכלי (מנחם).<br/><b>שגיון</b>. מלשון שוגג משגה (חז"ל). או מלשון תשגה תמיד, כלומר תענוג ושמחה (ראב"ע).<br/><b>על דברי כוש</b>. כלומר על מה שאמר שאול המלך צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה (ש"א כ"ד) וחבר דוד זה המזמור בנוי על דבריו שהודה מפי עצמו והודאת בעל דין כמאה עדים (יעבץ חסיד). ואפשר לומר עוד יותר על ששאול הודה ולא בוש ששונאו יותר טוב ממנו משא"כ בדוד שלא מצאנו אצלו מדה זו ועל כך באה טענת הקב"ה המרומזת בתיבת שגיון (המלקט).<br/><b>כוש</b>. הוא בגמטריא שאול פחות י"א ומפני שלא השלים שם הוי' במלחמת אגג במחית עמלק ניטל חסרונו של שם הוי' דהיינו הו"ו והה"א כי אין שמו שלם ונחסר שם של שאול מדה כנגד מדה (חיד"א).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר-שָׁר לַיהוָה עַל-דִּבְרֵי-כוּשׁ בֶּן-יְמִינִי:
(ב)
יְהוָה אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל-רדְפַי וְהַצִּילֵנִי:
![<b>כאריה נפשי</b>. כמו שאריה אין לו בחירה גם שאול אין לו כבר בחירה ולא נחשב לחטא מה שרוצה להרוג דוד (מגדל דוד). ועוד שמעתי שאריה מלך וכן שאול מלך.<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
פֶּן-יִטְרף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פּרֵק וְאֵין מַצִּיל:
![<b>אם עשיתי זאת</b>. אם עשיתי השירה הזאת בכוונה רעה (תרגום).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
יְהוָה אֱלֹהַי אִם-עָשִׂיתִי זאת אִם-יֶשׁ-עָוֶל בְּכַפָּי:
![<b>אם גמלתי</b>. אתו כמו שהוא גומל עלי אז נכון ואחלצה צוררי ריקם (המלקט).<br/>ועיין בהחסיד יעבץ שפי' שמשני דברים יכולים לבא רעות על אדם, א' אם עשה רעה כעין זה למישהו אחר, וזה כוונת אם גמלתי, וב' אם יש לו כבר עוונות שצריך לשלם עליהם אז מוסיפים לו כבר על הכל, וזה שלמי רע (החסיד יעבץ).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
אִם-גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם:
![<b>וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן</b>. נראה כוונת דוד לא בלשון קללה ח"ו אלא בדרך מה יעשה האדם ויחיה ימית את עצמו וכן נהג וחי וזה וירמוס לארץ חיי שאני אמאס מתאוות עולם הזה כדי לשוב, וכן וכבודי לעפר ישכן, אלבש שחורים לבטל הגאוה ממני (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
יִרַדּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה:
(ז)
קוּמָה יְהוָה בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ:
![<b>תסובבך</b>. בני ישראל שמרדו בדוד בטעות מלבם ישובו ותסובבך כי דוד הוא במקום ד' (יעבץ חסיד). כי המבקש מלכות דוד כמבקש מלכות ד', כמש"כ במלכים וישב שלמה על כסא ד' וכן כל הנוגע בהם כנוגע בבת עינו כמש"כ בזכריה ב (המלקט).<br/><b>ולמרום שובה</b>. ענין מדת הרחמים כי לשון יורד הוא לשון משפט (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שׁוּבָה:
![<b>שפטני ד' כצדקי</b>. כלומר כיון שכל הגדול מחברו יצרו גדול אז תדון אותי כצדקי (בן איש חי).<br/>ועוד אפשר לומר <b>כצדקי</b>. בגדר רצה לעשות מצוה ועשה עבירה כלומר לפי המחשבה והכוונה הטובה שעשיתי ולא רק לפי תוצאות המעשה (המלקט). ולכן אף שדוד בקש מה' משפט על שונאיו זה לא היה בגדר מוסר דין לשמים שהוא נענש (ב"ק צד ע"א) כי גם הוא רוצה בדין, אלא הוא ביקש מה' שהוא יראה גם את כוונת המעשה אם הם כוונו לעשות טוב, וזהו כצדקי וכתומי עלי (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ט)
יְהוָה יָדִין עַמִּים שָׁפְטֵנִי יְהוָה כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי:
![<b>יגמר נא</b>. כלומר כי באבוד רשעים רינה שזה גורם רחמים מרובים בגדר את מחתות החטאים שמזה נעשה ריקועי פחים על המזבח, וכן יש הקש בין פרשת מקושש ופרשת ציצית שהמקושש גרם רחמים לישראל במצות ציצית וזה פלא, ועל פי חכמת הח"ן זה נקרא מיתוק הדינים, ודו"ק.<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
יִגְמָר-נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק:
![<b>מגיני על אלהים</b>. כי לא שהקב"ה הוא המגן אלא במה שבוטחים בו נעשה הקב"ה כמגן וזהו על א' (רד"ק).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
מָגִנִּי עַל-אֱלֹהִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי-לֵב:
![<b>ואל זעם בכל יום</b>. וקשה שאל זה לשון מדת הרחמים ואיך שייך בו זועם, וכמו שהק' הזוה"ק, אלא שבאמת אל זועם על מדת הדין שרוצה להעניש. וכך כוונת הפסוק, אלהים שופט צדיק ועל זה מדת אל זועם כל יום (מוהר"ר עוזיאל מייזלש בספר עץ הדעת טוב).<br/>או נאמר שצדיק סובל בשביל הדור (עיין שבת דף ל' צדיקים מתים מפני עוון הדור), וזה פשט הפסוק אלהים שופט צדיק, ולמה כי אל זועם בכל יום על הדור (נועם מגדים).<br/>או נאמר על פי מאמר חז"ל שהקב"ה נפרע מישראל מעט מעט (על כן אפקוד עווניכם עיין חולין ק"ה) וזהו אלהים שופט צדיק ומדת אל שהיא רחמים עושה כך בכל יום כדי למעט בסבל, ודו"ק (זרע יעקב).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יב)
אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק וְאֵל זעֵם בְּכָל-יוֹם:
![<b>אם לא ישוב</b>. הרשע מרשעו, חרבו ילטוש, הקב"ה עליו ילטוש וידרוך קשתו (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יג)
אִם-לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ:
![<b>ולו הכין כלי מות</b>. ששאול נהרג על חרבו סימן שהרע לדוד (יעב"ץ). ומזה לומדים יסוד גדול שבאשר זדו עליהם, וכמו בהמן שאותו תלו על העץ אשר הכין למרדכי (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יד)
וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי-מָוֶת חִצָּיו לְדלְקִים יִפְעָל:
![<b></b>. חבלי לידה של און והריון של עמל, לידה של שקר (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טו)
הִנֵּה יְחַבֶּל-אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר:
(טז)
בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפּל בְּשַׁחַת יִפְעָל:
(יז)
יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְראשׁוֹ וְעַל-קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד:
![<b>כצדקו</b>. כשיצדיק הדין הגמור לשפוט הרשעים כרשעם (רש"י).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יח)
אוֹדֶה יְהוָה כְּצִדְקוֹ וַאֲזַמְּרָה שֵׁם-יְהוָה עֶלְיוֹן:
קראת? שתף חברים