לבקש רחמים על עקרה - פרק קב
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>תפילה לעני</b>. ג' מעלות, עני, עניו, ויעטף שכובש תאוותיו. ישפוך, שהוא מרבה בתפילה (יעב"ץ).<br/><b>תפילה לעני</b>. מתי שומע הקב"ה תפילה, כי יעטוף בטלית ותפילין תחילה, ודו"ק (ר"י אבוחצירא מחשף הלבן).<br/><b>תפילה לעני כי יעטוף</b>. תפילה עניה שהיא כוללת כל התפילות והיא ולפני ד' ישפוך שיחו שהקב"ה יתן לו כל זמן וכל עידן לשפוך לפניו שיחו, ודו"ק (בעש"ט).<br/><b>תפילה לעני</b>. אין תפילה אלא לעניו (המלקט).<br/><b>כי יעטוף</b>. מלשון איחור כאשר ישראל יתאחרו בגלות ובצרות אז תפילה זו נאה להם (מגדל דוד).<br/><b>כי יעטוף</b>. תפלת עם ישראל שהוא עני, כי יעטוף, כאשר יתאחר משיח צדקנו לגאלנו. ואמר דוד שיתפלל אדם על אריכות הגלות, וזהו רמז, תפילה לעני, והוא עני רוכב על החמור, כי יעטיף, כאשר יתאחר, ואז תפילתי אין בה פגיעת שטן ואז אחר יתפלל על עניותו וזה ולפני ד' ישפוך שיחו (ר"ש מנקלשבורג).<br/><b>כי יעטוף</b>. כי מתוך הבושה הוא מתעטף להתפלל, וזה מוסר השכל על אלו שמתפללים בלי כיסוי הגוף של ענוה וצניעות (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי-יַעֲטף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ:
![<b>תפלתי</b>. כאשר יש לי פנאי לסדר אותה. ושועתי, כשאני דחוק ודחוף מצרות ואין לי זמן והכנה (אבן יחייא).<br/><b>ד' שמעה וכו'</b>. ר"ת שתי אות, בזכות מילה ושבת (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא:
![<b>אל תסתר פניך ממני</b>. לאפוקי תנו לו ואל אראה פניו, וכן ביום אקרא מהר ענני, לאפוקי הניחו לו עד שיתמקמק (יוסף תהלות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה-אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי:
(ד)
כִּי-כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ:
(ה)
הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכל לַחְמִי:
(ו)
מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי:
(ז)
דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת:
![<b>שקדתי ואהיה כצפור בודד</b>. כלומר כל היום שקדתי בתורה אבל לבד כי חברי כל היום חרפוני (עיין סנהדרין קצ ע"א, זהב שבא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל-גָּג:
(ט)
כָּל-הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ:
(י)
כִּי-אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי:
![<b>כי נשאתני</b>. שאם לא נשאתני תחילה היתה ההשלכה פחות גרועה, ודו"ק (רש"י, ועיין מהר"ש אוזידא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
מִפְּנֵי-זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי:
(יב)
יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ:
![<b>ואתה ד' לעולם תשב</b>. אותיות שבת, שבשבת שכינה שרויה, ועל ידי שנחרב בית המקדש בשבת נשארה השכינה בגולה (שם משמעון ע"פ יערות דבש). ואולי כוונתו לומר שקדושת השבת שקולה לקדושת ישראל והמקדש (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יג)
וְאַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדר וָדר:
![<b>תקום</b>. גמ' ו"פ אדני הויה (מהר"ש מבעלזא).<br/><b>אתה תקום</b>. ר"ת וס"ת אמת ד' להביא הגאולה (חומת אנך).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יד)
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי-עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי-בָא מוֹעֵד:
![<b>כי רצו</b>. כלומר מתי אתה תקום תרחם כאשר כי רצו עבדיך את אבניה (כוזרי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טו)
כִּי-רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-אֲבָנֶיהָ וְאֶת-עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ:
![<b>ויראו</b>. ע"פ ספר חרדים בשם הזוהר ששם הוי' דומה לחרבו הקשה כנגד רשעים, והוא יו"ד ידו של החרב, וי"ו גופא דחרבא, ושני ההין שני פיות, וזה ויראו משם כבודך (שם משמעון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טז)
וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת-שֵׁם יְהוָה וְכָל-מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת-כְּבוֹדֶךָ:
![<b>כי בנה ד' ציון</b>. יובן בס"ד ע"ד מה שאחז"ל בגמרא סנהדרין צ' א"ר יוחנן מניין לתחית המתים מן התורה שנאמר ונתתם ממנו תרומה לאהרן הכהן (במדבר יח כח) וכי אהרן לעולם קיים והלא לא נכנס לארץ ישראל שנותנים לו תרומה אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנים לו תרומה, עיי"ש. ונמצא לעתיד בבנין ירושלים חוזר אהרן לכבודו הראשון שהיא הכהונה, וז"ש כי בנה ד' ציון, לעתיד שיבנה אותה הקב"ה בעצמו אז נראה אותיות אהרן הוא בכבודו שחוזר לכבודו הראשון (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יז)
כִּי-בָנָה יְהוָה צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ:
![<b>פנה אל תפילת הערער</b>. כי בנין ציון יהיה בעבור תפילת ישראל בגלות שהם דומים כערער בערבה (רבי אברהם אבן עזרא).<br/><b>פנה אל תפילת הערער</b>. לזה שמעורר רחמים בתפילתו על ישראל (תולדות יצחק בן לוי ואתחנן עמוד רכד).<br/><b>תפלת הערער</b>. זה שמבקש על ביטול יצה"ר ממנו, ואנו מבקשים מהקב"ה שיושיע לנו כמאמרם (סוכה נב ע"ב) אלמלא הקב"ה עוזרו. או נאמר, תפלת הערער שמעורר זכות אבות ורחמים על ישראל. או נאמר, שמבקש על מלכות בית דוד שנאמר (תהלים נז ט) אעירה שחר, וכמאמר חז"ל (ברכות ג ע"ב) אני מעורר השחר, וזהו תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה, דהיינו שאנו מבקשים שתפילתנו תכתב לדור אחרון שהוא ימות המשיח, וזהו ועם נברא יהלל יה כי שם יה יהלל אז בביאת המשיח כי יה הוא בארץ החיים. או יבואר, שזו תפילת העני שמערער על הקב"ה על צרותיו, ועיין זוהר חדש תחילת רות על הפסוק אשרי משכיל אל דל. או יבואר, שתפילת הערער היא ציון העזובה, כלשון הפסוק (ישעיהו מט יד) ותאמר ציון עזבני ד' (תולדות יצחק בן לוי האזינו עמוד רמ"א).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יח)
פָּנָה אֶל-תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא-בָזָה אֶת-תְּפִלָּתָם:
![<b>תכתב זאת</b>. הוא כתיבת תורה שבעל פה (חומת אנך).<br/><b>תכתב זאת</b>. עיין סנהדרין דף צ ע"ב דלומדים תחיית המתים מן התורה מתרומה שהיא נקראת זאת, ומהשירה דכתיב ישיר ביוד ולא שר, וכן לומדים מלתת להם ולא לתת לכם, דהיינו מאות ה'. ואם כן יוצא כי כל השם על תחיית המתים, ואות ראשונה בתחילת ימות המשיח אשר יחיו הצדיקים וזה תכתב זאת לדור אחרון, ואחת בסוף ימות המשיח והם אותיות יה וזהו ועם נברא יהלל יה (עיין ס' שער הקדים זהב שבא ר"ש אבוחצירא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יט)
תִּכָּתֶב זאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל-יָהּ:
![<b>כי השקיף</b>. השקפה לרעה על אומות העולם, וד' משמים הביט אל ארץ לשמוע אנקת אסיר (מהר"י ן' יחייא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כ)
כִּי-הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ יְהוָה מִשָּׁמַיִם אֶל-אֶרֶץ הִבִּיט:
![<b>לשמוע אנקת אסיר</b>. זה משיח. לפתח בני תמותה, מפני עוונותינו המשיח סובל (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כא)
לִשְׁמעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה:
![<b>לספר בציון</b>. כי לעתיד לבא יהיה ד' אחד ושמו א' ויהיה נקרא בבית המקדש כמו שהוא נכתב, וזהו לספר בציון שם ד', ומתי בקץ הימים (משכיל לאיתן).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כב)
לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְהוָה וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָם:
(כג)
בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבד אֶת-יְהוָה:
![<b>ענה בדרך כוחי</b>. על החסידים בגלות בארץ מרחקים בבא עת הישועה שימותו בדרך קודם שיגיעו אל ירושלים (רבי אברהם אבן עזרא).<br/><b>ענה בדרך כוחי</b>. כלומר ששמת אותי כל הזמן טרוד על הדרך, והנה אמרו חז"ל כל המאריך בתפילתו מאריכים ימיו ושנותיו, אבל בדרך צריך להתפלל תפילה קצרה וממילא יתקצרו ימי, ועל זה אני מתפלל אל תעלני בחצי ימי, ודו"ק (משכיל לאיתן).<br/><b>ענה בדרך כחי וגו'</b>. קשה דהל"ל שנותי, כי בכלל השנים הם הימים אבל אין בכלל ימים שנים, אולם ירמוז אל מה שכתב הזהר על ויקרבו ימי דוד למות כי ימים של צדיקים שיגע האדם בהם בתורה קרבים לפניו יתברך בשמחה, ואמר דוד אפילו אותם הימים שעסקתי בתורה קצר ולא האריכם (רח"ו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כד)
עִנָּה בַדֶּרֶךְ כּחִי קִצַּר יָמָי:
(כה)
אמַר אֵלִי אַל-תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ:
(כו)
לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם:
(כז)
הֵמָּה יאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ:
(כח)
וְאַתָּה-הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ:
(כט)
בְּנֵי-עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן:
קראת? שתף חברים