לתפילה - פרק כח
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>לדוד</b>. שיר על אישיותו של דוד (המלקט). לדוד. כאן דוד מאציל שאיפתו להיות דבוק בהקב"ה ושהקב"ה יהיה לו לצור (המלקט).<br/><b>צורי</b>. שאתה נותן לי צורה ואומץ להתקומם נגד הרשעים (המלקט).<br/><b>אל תחרש ממני</b>. אל תעשה ממני חורשה או חרס הנשבר ואל תעזוב אותי (המלקט).<br/><b>ונמשלתי</b>. מלשון ממשלה כאילו אני תחת ממשלת הרשעה (המלקט).<br/><b>עם יורדי בור</b>. שהם מים, שנמשלו כאן הרשעים למים זדונים ולמבול שהם יורדי בור, ועיין מהר"ל בחידושי אגדות חולין קמ"ג על מאמר חז"ל משה מן התורה מנין (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא צוּרִי אַל-תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן-תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם-יוֹרְדֵי בוֹר:
![<b>בנשאי ידי</b>. נשיאות ידים הוא ענין של תחינה ושל אמונה וכמו שמצינו במשה רבינו במלחמת עמלק ויהיו ידיו אמונה, כלומר שבזכות האמונה תשמע לקולי (המלקט).<br/>ועוד כי דוד מקוה לתשועת ד' רק עקב התמסרותו לתורת ד' (הרש"ר הירש).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל-דְּבִיר קָדְשֶׁךָ:
![<b>אל תמשכני עם רשעים</b>. כלומר אל תתן שהרשעים ימשכו אותי וכמו שכתב הרמב"ם פ"ו מהלכות דעות שאדם נמשך אחר אנשי עירו, ודו"ק. ועיין זוהר ח"ב דף לח ע"ב מעשה ברב חסדא (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
אַל-תִּמְשְׁכֵנִי עִם-רְשָׁעִים וְעִם-פּעֲלֵי אָוֶן דּבְרֵי שָׁלוֹם עִם-רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם:
![<b>תן להם</b>. יש ד' עונשים לרשעים, והם, א', על מעשה הרשעה וזה תן להם כפעלם, ב', על כוונתם הרעה וזה וכרוע מעלליהם, ג', על אכזריותם וזה כמעשה ידיהם, ד', וכל תוצאותיהם השב על ראשם וזה השב גמולם להם (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
תֶּן-לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם:
![<b>כי לא יבינו אל פעולת ד' וגו'</b>. שנסיונות העולם הם לטובה ובועטים, והרי הם כאותו פועל שחותך עצים לחתיכות כדי להרכיב אותם ובא בעה"ב וצועק עליו על ששבר עצים טובים והפועל עוזב העבודה באמצע בלי לגמור עבודתו ונשארים החלקים אבודים לגמרי. כמו כן מי שצועק על דרכי ה' ולא מבין אותם נשארים כחלקים מופסדים בלי בנין והרי הוא לקה ולא לתועלת, ודו"ק (אהל יעקב).<br/>ועוד נראה לענ"ד פירושו, כי מפני שאין מבינים אין בונים וממילא הם הורסים (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל-פְּעֻלּת יְהוָה וְאֶל-מַעֲשֵׂה יָדָיו יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם:
(ו)
בָּרוּךְ יְהוָה כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי:
![<b>ד' עוזי ומגני</b>. הנה פעמיים כתוב לבי, ופעם סמוך לו בטח ופעם סמוך לו ויעלז. והנה הטעם הוא כי התורה נותנת עוז וחדוה בלב האדם לא להיכשל בתאוות לבו כי הלב הוא המקשר בין הנשמה לגוף בין המוח והכבד והוא הדם והתורה צריכה ליכנס בלב (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
יְהוָה עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ:
![<b>ד' עוזי</b>. כלומר שמלת עוז שורש של עזר ועלז המוזכרים למעלה (המלקט).<br/><b>עז</b> גמטריא מזל שאין מזל לישראל אלא תחת שבטו של הקב"ה והתורה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
יְהוָה עז-לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא:
![<b>הושיעה את עמך</b>. מאויבים הסובבים, וברך את נחלתך, תן שפע שלא יצטרכו לעם אחר, ורעם ונשאם, תגביהם ברוחניות שכולם יהיו כאדם הראשון שהסתכל מן העולם ועד קצה העולם (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ט)
הוֹשִׁיעָה אֶת-עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת-נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד-הָעוֹלָם:
קראת? שתף חברים