לעין הרע - פרק לא
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
(א)
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
![<b>בך חסיתי</b>. בלשון עבר, ואם כן אל אבוש לעתיד וצווי שפלטני בצדקתך (המלקט).<br/><b>בך</b>. דוחה החיצוני אַל (שסביב בך יש אותיות א-ל) ודו"ק (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל-אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי:
![<b>מהרה</b>. כי לא אוכל לסבול יותר להיות נרדף ולא רודף (אלשיך).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי:
![<b>תנחני ותנהלני</b>. תנחני בדרך ושמה תנהל אותי שלא אכשל (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
כִּי-סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי:
(ה)
תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי אַתָּה מָעֻזִּי:
![<b>בידך</b>. גמטריא ל"ו, שהם אור הקדום, באור זה אפקיד רוחי (המלקט, ועיין שער הגמול).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת:
![<b>הבלי שוא</b>. גמטריא שנד שהוא גמטריא השטן, ועיין יומא שסומכים על מעשה ידיהם ואינם אוחזים בתשובה של יום הכפורים (המלקט).<br/><b>הבלי שוא</b>. כלומר שבוטחים בטובת האדם ואינם בוטחים בשכר הקב"ה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
שָׂנֵאתִי הַשּׁמְרִים הַבְלֵי-שָׁוְא וַאֲנִי אֶל-יְהוָה בָּטָחְתִּי:
![<b>אגילה ואשמחה</b>. נ"ל לפר' אם גוזר גזירה על ישראל מְשַׁבֵּר הגזירה לחלקים הרבה ויביאם בזה אחר זה כדי שיוכלו לסובלה וכמ"ש עה"פ משגב לעתות בצרה (תהלים ט) שעושה מעת א' עתות הרבה, וז"ש ידעת בצרות לשון שבירה כמו וידע בהם את אנשי סכות (שופטים ח טז). משל למלך שנשבע להכות את בנו בקורה גדולה שהיתה לפניו וניחם אח"כ שאם יעשה כן ימות בנו, מה עשה, שיבר אותה לגזירים דקים והכהו בהם נמצא קיים שבועתו ובנו יצא שלם (בן איש חי).<br/><b>אשר ראית את עניי</b>. זה מיעוט לימוד התורה וכעת בצרות נפשי מיעוט מצוות ורובא עבירות ואעפ"כ לא הסגרתני ביד האויב זה השטן כי בך בטחתי (מהרי"ט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת-עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי:
![ר"ת של פסוק זה ורב אהבה כי מטעם זה שמר אותו הקב"ה (חזה ציון).<br/>על מה שאמר מקודם בידך אפקיד רוחי כאן הוא משבח את זה בשני טובות, כלומר טובה א' כיוון שבידך לא היתה נשמתי ביד אויב שיקח אותה בחובו. ועוד שנית כי נתתי אותה לך עיפה והחזרת לי נשמתי כשהיא חזקה וזה העמדת במרחב רגלי (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ט)
וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד-אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי:
(י)
חָנֵּנִי יְהוָה כִּי צַר לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי:
![<b>כי כלו ביגון חיי</b>. מי כילה ימי, היגון, כלומר מה שלא שמחתי בעבודתך, וכדכתיב תחת אשר לא עבדת את ד' א' בשמחה ובטוב לבב. וכן שנותי נדכאו ע"י אנחתי שאנחה שוברת חצי גופו של אדם ודו"'ק (המלקט).<br/>יש ד' חלקי החיים, א) אריכות ימים, ב) שנות חיים כלומר קורות חייו, ג) כח מה שמצליח לפעול, ד) ובריאות הגוף, וע"ז אמר דוד אורך ימיו נתקצרו על ידי היגון, קורות חייו לא היו טובות כי היו באנחה, כוחי לא הצלחתי לפעול בגלל עווני, וגופי נחלש מכל זה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ:
(יב)
מִכָּל-צרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשְׁכֵנַי מְאד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי ראַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי:
![הנה כאן דוד המלך נדמה למת ולכלי ולכל אחד יש מעלה וחסרון מעלה של מת כי בשעת מותו אנשים מצטערים ושכחים אחר כך משא"כ בכלי בשעת אבידת לא מרגישים רק במשך השנה באיזה הצטרכויות נזכרים ממנו, ואמר דוד אצלי שני הדברים היו, הייתי כמת שבתוך שנתו נשכח וככלי שאף בשעת אבדתו לא מרגישים, ודו"ק (ר' יחזקאל בנעט זצ"ל).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יג)
נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד:
![כי באמת דוד המלך היה לו י"ד זמנים טובים וי"ד רעים, והם כנגד הי"ד עתים שבקהלת, י"ד לטובה וי"ד לרעה, וכן דוד נולד בלבנה (ר"ה כה) שג"כ י"ד עליות וי"ד ירידות, וכן י"ד דורות מאברהם עד דוד וי"ד מדוד עד צדקיהו ולכן דוד בגמטריא י"ד שהוא סמל הלבנה שהיא ג"כ בנא' וסתר (שבת קנו ע"א) וזהו בידך עתותי הצילני מיד אויבי ורודפי, ודו"ק (גר"א קול אליהו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יד)
כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ:
(טו)
וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהוָה אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה:
(טז)
בְּיָדְךָ עִתּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד-אוֹיְבַי וּמֵרדְפָי:
(יז)
הָאִירָה פָנֶיךָ עַל-עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ:
![<b>ד' אל אבושה</b>. נרמזו כאן ג' שמות והם, א) ד', ב) אל, ג) אבושה גמטריא שדי, כלומר כאשר אני קורא אליך בג' שמות הללו מזה יבשו רשעים. והג' שמות הם הוי' כנגד ד' כנפות של ציצית, אל כנגד ק"ש ותורה שמהם יוצאת תפלה וכמו אל מלך נאמן, אבושה - שדי, כנגד התפילין. ומג' אלו יבשו רשעים ידמו לשאול (המלקט).<br/>עיין רש"י, ואפשר עוד לפרש אל אבושה כלומר תענני כי קראתיך ועוד תן לי פתחון פה שלא אבוש לקרא לך אחרי שעוונותי סתמו תפילתי (המלקט).<br/><b>אל אבושה</b>. כי אינני מבקש מותרות משא"כ רשעים (יערות דבש).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יח)
יְהוָה אַל-אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ יֵבשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל:
![<b>תאלמנה שפתי שקר</b>. ובזה אפשר לרמוז אם ראית ת"ח שעשה עבירה בלילה אל תחשדהו שודאי עשה תשובה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יט)
תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדּבְרוֹת עַל-צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז:
![<b>מה רב טובך אשר צפנת</b>. דע כי צפון הוא מקום דין ומעבר דין נותן ומקבל וכאשר אדם מבקש מהקב"ה במעבר הזה דנים אם זכאי או לא ואם לא נשאר המתנה טובה שם ואינה חוזרת כי כביכול אין הקב"ה לוקח אותה בחזרה אבל אינה אובדת ושם נשארת ומטעם זה נקרא צפון ומאוצר זה הקב"ה יתן לעתיד לצדיקים וזהו כוונת ומצפון זהב יאתה (איוב לז כב), ומטעם זה אמרו חז"ל הרוצה שיעשיר יצפין ודו"ק (מהר"ם הציוני).<br/>המסתיר מעשיו מבני אדם זוכה למתנה מהקב"ה והוא נסתר מבעלי הדין במותו ואחר מותו ג"כ, ואלו העובדים בפרהסיא המלאכים הם שמכניסים אותו ושם שייך קטרוג, ולפיכך המצפין מעשיו זוכה לטוב הצפון, ודו"ק (מעבר יבק).<br/><b>מה רב טובך</b>. על ידי שאדם נשאר "מה" הוא זוכה לרב טובך אשר צפנת ליראיך (המלקט).<br/>עיין רש"י וז"ל, ידעתי לעולם הבא יש שכר טוב ליראיך ומ"מ בעולם הזה שהרשעים מקיפין אותי אני מתפלל עליהם שתסתירם בסתר פניך. ואין כוונתו מובן, ואולי כי ביקש דוד שהרשעים לא ידעו טוב הגנוז לצדיקים כדי שלא יקיימו מצוות מתאוה אלא מאהבה שימשיכו בחושך ובזה תסתר מקיום העולם הבא (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כ)
מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר-צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם:
![<b>מרוכסי וכו'</b>. פי' הפסוק, כי הנה שבת נקראת מתנה טובה בבית גנזי (שבת דף י), ועוד אמרו חז"ל כי הקב"ה נתן השבת בצנעה (ביצה דף טז ע"א והוא אור הגנוז והוא ענין של נשמה יתירה) והוא דבר הסמוי מן העין והוא מעין עוה"ב. וזה תוכן הפסוקים הללו, מה רב טובך הוא השבת אור הגנוז ומסתירים מבני אדם אלו הנכרים, כמו שאומרים וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים. מרוכסי איש, חמריות האנשים וזה כנגד דור ההפלגה דור אנוש ודור המבול, ודו"ק (פנים יפות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כא)
תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁנוֹת:
(כב)
בָּרוּךְ יְהוָה כִּי-הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר:
(כג)
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ:
![<b>אהבו את ד' כל חסידיו</b>. אמרו חז"ל (פסחים כב ע"ב) את ד' א' תירא לרבות תלמידי חכמים ובאמת מצוה גדולה לדבק בצדיקים לאהוב אותם ולכבדם, אבל צריך לדעת כי הצדיק הוא רק שלוחא דרחמנא ומה שהצדיק גוזר ד' מקיים והכל בא מאתו יתברך ובהתעוררות הצדיק. והיינו אהבו "את" ד' כל חסידיו, כלומר הת"ח שנתרבו מאת. ואתם החסידים והישרים שומה עליכם לאהוב ולכבד את החכמים ולהאמין ביראי ד', אולם זאת בל תשכחו כי אמונים נוצר ד' ה', הוא השומר ונוצר את הצדיקים האמונים ודבקים בו והוא ממלא כל משאלות לבבם לטובה (תהלות מהרי"ץ).<br/>ויש להוסיף עוד מסוף הפסוק, ומשלם על יתר אלו בעלי מותרות הצבועים שעושים נסים ונפלאות שגזלו לבוש הקב"ה, כמ"ש ד' מלך גאות לבש, ועל ידי לבושו הגזול פועלים בכישוף, ד' יצילנו מהם אכי"ר (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כד)
אֶהֱבוּ אֶת-יְהוָה כָּל-חֲסִידָיו אֱמוּנִים נצֵר יְהוָה וּמְשַׁלֵּם עַל-יֶתֶר עשֵׂה גַאֲוָה:
![<b>חזקו ויאמץ לבבכם</b>. ולא ואמצו לבבכם כי הכוונה לך חזק וקני חזקו וממילא ויאמץ לבבכם (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כה)
חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל-הַמְיַחֲלִים לַיהוָה:
קראת? שתף חברים