אם קמו עליך מריבים - פרק לה
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>לדוד ה' ריבה את יריבי</b>. כי דוד היה מסופק אם להתפלל על אויביו וענוש לצדיק לא טוב או להניח אותם ויעשו כחפצם, ובחר בדרך אמצעי לבקש מהקב"ה במדת הרחמים שיריב עם שונאיו שהיו מלשינים ומדברים דיבה רעה עליו, וכן ללחום במדת הרחמים כנגד אלו שנלחמים אתו (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת-יְרִיבַי לְחַם אֶת-לֹחֲמָי:
![<b>החזק מגן</b>. מגן גמטריא ג' פעמים אל, כנגד א' אברהם א' יצחק וא' יעקב ודו"ק (בן איש חי).<br/><b>החזק מגן וצנה</b>. מגן צנה גמטריא רחל שבבחינה זו קומה בעזרתי (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי:
![<b>והרק חנית</b>. חנית גמטריא חתס והוא שם קדוש להכניע הקליפות והאויבים, וזהו כוונת הפסוק הרק שם תחס ואז תסגור תעצור רודפי ודו"ק (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
וְהָרֵק חֲנִית וּסְגר לִקְרַאת רדְפָי אֱמר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי:
![<b>יבשו</b>. גמטריא אליעזר, שבא לעזרת אברהם אבינו. ויכלמו. גמטריא יבק שבא לעזרת יעקב כשעבר את נחל יבק (המלקט).<br/><b>יבשו ויכלמו</b>. גמטריא שקל ונפש, כי שקל ר"ת בשכבך ובקומך ובלכתך בדרך, ושקל מציל הנפש (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
יֵבשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי:
(ה)
יִהְיוּ כְּמץ לִפְנֵי-רוּחַ וּמַלְאַךְ יְהוָה דּחֶה:
(ו)
יְהִי-דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּת וּמַלְאַךְ יְהוָה רדְפָם:
(ז)
כִּי-חִנָּם טָמְנוּ-לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי:
(ח)
תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל-בָּהּ:
(ט)
וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ:
![<b>כל עצמותי</b>. כלומר שלא אהיה בעל קנאה שנא' בהם (משלי יד) ורקב עצמות קנאה ואז אוכל להתפלל בכל עצמותי (מהר"א הכהן מדרש אליהו).<br/><b>כל עצמותי</b>. מכאן שצריכים לנענע כל הגוף בתפילה ולהרים עקבים בשעת קדושה (תניא רבתי בשם מעשה המרכבה).<br/><b>כל עצמותי</b>. זה יהיה בעזה"י בשעת תחיית המתים שכל העצמות של בני אדם יתקרבו אחד אל אחד (יחזקאל לז) ואז עתידין ישראל לומר שירה יותר משעת יציאת מצרים שאז הזכירו השם רק אחר ג' תיבות "מי כמוך באלים ד'" וכאן יאמרו בראש "ד' מי כמוך" ולא יחושו שמא ימותו (עי' נדרים ו) ודו"ק (אמרי כהן).<br/><b>כל עצמותי</b>. עצמותי גמטריא התורה, שעל ידי התורה תאמרנה ד' מי כמוך (המלקט).<br/><b>כל עצמותי</b>. כלומר כל עצמוּתִי בלי נגיעות חיצוניות (המלקט).<br/><b>מציל עני מחזק ממנו</b>. כלומר מציל עני בדעת שהוא עם הארץ מכח חמדת הממון והוא חזק ממנו כלומר חוזק ממונו ואז כל עצמותי תאמרנה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּזְלוֹ:
![<b>עדי חמס</b>. כלומר אלו שאמרו הבא על אשת איש מיתתו במה, והם עדי חמס כי ראויה היתה בת שבע מששת ימי בראשית, ודו"ק (יעב"ץ).<br/><b>כאבל אם</b>. כבן המתאבל על אמו, או כאם המתאבלת על בנה (רש"י).<br/><b>כאבל אם</b>. כאב לאם התיחסות אהבה, או כמו אב ואם גמטריא דם כאילו היו דמי (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי:
(יב)
יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי:
(יג)
וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל-חֵיקִי תָשׁוּב:
(יד)
כְּרֵעַ כְּאָח-לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל-אֵם קדֵר שַׁחֹתִי:
(טו)
וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא-דָמּוּ:
(טז)
בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרק עָלַי שִׁנֵּימוֹ:
![<b>אדני כמה תראה</b>. יובן ע"פ גמרא שבת דף קד שהקו"ף מהדר אפיה מרי"ש ופירוש שהקו"ף מפסיק בין צדיק לרשע. וזהו כוונת דוד ד' כמה תראה כלומר תביט על הרשע ואף אם אתה דונו מ"מ השיבה נפשי משאיהם ודו"ק (יוסף תהלות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יז)
אֲדנָי כַּמָּה תִרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשּׁאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתִי:
(יח)
אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ:
(יט)
אַל-יִשְׂמְחוּ-לִי איְבַי שֶׁקֶר שׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ-עָיִן:
![<b>כי לא שלום ידברו</b>. משל לעיר שהיה בה עצירת גשמים ונתאספו העשירים כדי לנדב לעניים לחם, ענה א' מהם שבמקום לפרנס אותם השבוע יותר מכפי יכולתם יותר טוב שלא לתת כלל כדי שתעלה השמימה שעות העניים. וזה הגביר דבר שלום כלומר כאילו התכוון לשם שמים ובאמת ועל רגעי ארץ כל העול יסבלו העניים המסותרים והתכלית הוא שהם דברי מרמות יחשבון להיות כילי, ודו"ק (בן איש חי).<br/><b>כי לא שלום</b>. האנשים אינם שלימים בדבורם, משנים דיבורם לפי העתים, והכל לתכלית הנאתם (המלקט).<br/><b>כי לא שלום</b>. כלומר לא בלשון של שלום אלא בלשון של מושל (המלקט).<br/><b>כי לא שלום ידברו</b>. כלומר אומרים לא-שלום בלבם ועל לשונם נשמע לשלם (ועיין נדרים), (בן איש חי).<br/><b>רגעי ארץ</b>. פי' רש"י דכאי ארץ. ויש שפי' רגעי ארץ אלו הצדיקים שחיים בהוה כי העבר עבר והעתיד עדיין אינו. ועוד אפש"ל רגעי ארץ מלשון מרגוע והכוונה לאותם הצדיקים שהם עובדים להרגיע את העולם, והרשעים דברי מרמות יחשבון (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כ)
כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי-אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשׁבוּן:
![<b>וירחיבו עלי פיהם</b>. וירחיבו בחיוך, כי רק בשפתיים רחבות שמים חרב בפיהם (המלקט).<br/><b>האח</b>. כלומר חשבו שיש לישי רק הא-אח כלומר ששה בנים ואין דוד בן ישי, ודו"ק (בן איש חי).<br/><b>האח האח</b>. כלומר כיוון שמתו שני האחים מחלון וכליון כשנשאו לרות וערפה זו ראיה שאינה ראויה לבא בקהל, ודו"ק (בן איש חי).<br/><b>האח</b>. כלומר ה' אחים בני מתתיהו יקחו המלוכה מבני דוד ודו"ק (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כא)
וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵינוּ:
![<b>ראיתה ד' אל תחרש</b>. ר"ת יראת וס"ת גמטריא שם וזו יראת השם שעל ידי זה ד' רואה ואינו מחריש (המלקט).<br/><b>ד' אל תרחק ממני</b>. כלומר ע"י הממני, שיצאה בת קול ממני ומאתי יצאו הדברים כמעשה יהודה ותמר, וכמו כן גם במעשה של בת שבע, <b>ועל ידי זה אל תרחק</b>. ועוד, ממני גמטריא מאה והוא "הוקם על" עולה של תשובה, כי החטא של בת שבע בא להראות תשובה לעולם (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כב)
רָאִיתָה יְהוָה אַל-תֶּחֱרַשׁ אֲדנָי אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי:
(כג)
הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדנָי לְרִיבִי:
(כד)
שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְהוָה אֱלֹהָי וְאַל-יִשְׂמְחוּ-לִי:
(כה)
אַל-יאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל-יאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ:
(כו)
יֵבשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִלְבְּשׁוּ-בשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי:
![<b>ירנו וישמחו</b>. יש שני מיני עבודת ד' אחת שינצל מעבירות וזה נקרא חפצי צדקו שיהיה צדיק ועל זה יש מדרגה של שמחה, ויש מדרגה של יחודים ועלית נצוצות להעלות מעולם השפל לעולמות עליונים וזה נקרא יגדל ד', ועל זה ירנו שרנה היא גבוהה משמחה שמשמחת אף אחרים (ר"א מליזענק).<br/>](images/icons/info.jpg)
(כז)
יָרנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ:
(כח)
וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל-הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ:
קראת? שתף חברים