לבנין הבית - פרק מב
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>למנצח</b>. הנה בני קרח היו בספק האם לשמוע למשה שתורה מן השמים היא ומשה אמת ותורתו אמת או לשמוע לאביהם מטעם כיבוד אב, והשכילו שאם אין תורה מן השמים אז גם מצות כבוד אב אין לה טעם, ומזה דבקו במשה. וזה טעם הפסוק, למנצח, שהתורה היא מנצחת וגם נצחית, על ידה השכילו ושבו, ודו"ק (ארץ החיים)למנצח. כאן דוד המלך מראה איך שמאדם שרצה לעקור את הכל יצאו בניו לשורר לעורר העם, ודו"ק (הרב שמשון רפאל הירש).<br/><b>למנצח משכיל</b>. כלומר אין אדם יורד לסוף דעתו אא"כ נכשל, ולכן במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, וזהו השכלה, וכמו שכתב בזוה"ק מגו חשכה נפיק אורה, להוציא יקר מזולל (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קרַח:
![<b>כאיל תערוג</b>. כי האיל מוציא המים בקרניו, וזהו ענין השופר שמשמיע קול ועל ידי הקרן מוציא מי התשובה, עיין בראשית רבא על פסוק ורוח א' מרחפת על פני המים (המלקט).<br/><b>תערוג</b>. מענין ערוגת הבושם כלומר שיכור ולא מיין מאהבת הבורא, וגם המים סמל האהבה כמו שנאמר מים גנובים ימתקו (המלקט).<br/><b>תערוג</b>. מלשון עורג, שמחובר על המים וקשור בלי פירוד וכן נפשי לך ערגה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
כְּאַיָּל תַּעֲרג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים:
![<b>אלהים</b>, מדת הדין, <b>לאל חי</b>, מדת הרחמים. שתתהפך מדת הדין למדת הרחמים, ואז אראה פני אלהים, כלומר מדת הדין ממותקת במדת הרחמים (ארץ החיים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים:
![<b>היתה לי דמעתי</b>. כלומר כל היום אכלתי דמעותי עם הלחם, שלא נהנה דוד מסעודתו, עיין במדרש (המלקט).<br/><b>היתה לי דמעתי לחם יומם וגו'</b>. כלומר שבגלות בני ישראל בוכים על לחמם ופרנסתם שתהיה מאת ד' ולא שהגויים יתנו להם ויתלוצצו עליהם באומרם איה אלוהיכם, ודו"ק (שבט מוסר).<br/><b>יומם</b>. שני ימים, שהם אלף החמישי ואלף השישי (ארץ החיים).<br/><b>באמר אלי</b>. כלומר כשאני מבקש את הקב"ה ואין אף אחד מבקשו וגם לא ניכר בו שהוא עובדו וכל אחד פונה לעסקו בלי מקוים למקום (המלקט).<br/><b>באמר אלי כל היום איה א'</b>. כלומר למה אתה מתאנח על החורבן הלא ממה נפשך אם הקב"ה היה שם אז עכשיו נעלם כי אין לך מבוקשך ואין לבכות, ואם הוא כאן אז אינו שומע בכיותיך ואז אין צורך לבכות (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
(ה)
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד-בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:
![<b>הוחילי לאלהים</b>. אפש"ל הוחילי מלשון ייחל שהוא לשון תפלה, או מלשון לבטוח כמו את פניך לא חלתי. ועוד נראה לפרש מלשון חיל ורעדה, או מלשון תחלואי הנפש (המלקט).<br/><b>ישועות פניו</b>. כלומר כל מיני הישועות הם לנוכח פני ד' כמו שכתוב עוז וחדוה במקומו, ואין צער לפניו אלא שרק אנחנו מרגישים הסתר פנים (המלקט).<br/><b>ישועות פניו</b>. כלומר ישועות שהם מטרות לממשלתו (הרב שמשון רפאל הירש).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו:
![<b>עלי נפשי תשתוחח</b>. עלי, כלומר שהכל תלוי בי וכן הוא חוב של עלי (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל-כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר:
![<b>תהום אל תהום</b>. עיין פירוש רש"י שצרה קוראה לחברתה, וכן אמרו נפל תורא חדד לסכינא (שבת לב ע"א), וצריך להבין מדוע, ואולי כי הצרה הראשונה נשארת בתור צרה ולא "רצה" כלומר שלא נתקבלה ברצון (המלקט).<br/><b>תהום אל תהום</b>. מלשון מה תהמי עלי נפשי, כלומר שההתעוררות שלמטה קוראה להתעוררות שלמעלה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ:
![<b>יומם יצוה ד' חסדו</b>. לשון יצוה הוא לשון דביקות וחיבור, שע"י שבלילה שירה עימי כלומר שבנ"י מאמינים אפילו כשהחשך מסתיר, זוכין להיות חוט של חסד נמשך ומתחבר, ומתהפך החשך לאור. וע"ז אמרו טובה תוכחה מגולה מאהבה מסותרת, וכ"כ ואוהבו שחרו מוסר, פירוש שע"י מוסר זוכין ישראל לאור השחר כמ"ש ותוכחתו לבקרים, פרשנו כדי למצא הבוקר אור (שפת אמת).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ט)
יוֹמָם יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי:
![<b>עיין רש"י שפירש קדר מלשון שחרות</b>. ועוד אפשר לפרש מלשון קדורנית. וכן שקדר זה היפך מלש' ריקוד, ולחץ היפך מחלץ (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה-קדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:
![<b>ברצח בעצמותי</b>. עצמותי בגמטריא התורה, ופירושו כלומר מה שאנו נרצחים על קדושת ד', וזה מה ששואלים איה אלוהיך (רבי יעקב אבוחצירא, שערי ארוכה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
![<b>מה תשתוחחי נפשי</b>. כלומר למה תשתוחחי נפשי ותהמי על הצרות והחירופים והשמד שבאים עלינו הלא הכל תלוי בנו ובתשובה, וזהו כי עוד אודנו כלומר שחסר לי עוד הווידוי להתוודות על עונותי ואז יעשו לי ישועות פני.<br/>ועוד נראה לפרש <b>ישועות פני</b>, על בזיונות שעשו לנו, ואלוהי, על מה שאמרו איה א'. אמן כן יהי רצון (ר"י אבוחצירא, שערי ארוכה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יב)
מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעת פָּנַי וֵאלֹהָי:
קראת? שתף חברים