מי שיש לו אשה רעה - פרק מה
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>על שושנים</b>. לכבוד תלמידי חכמים להאהיבם על הבריות ולהאהיב תורתם עליהם (רש"י). ונראה לפרש דנפקא ליה מהא דאל תקרי שושנים אלא ששונים (שבת ל ע"א) (המלקט). אבל הרד"ק פירש שושנים הוא כלי ניגון. למנצח על שושנים. זה המזמור הוא שיר ידידות שהוא לעורר אהבת ישראל לאביהם שבשמים ולעורר אהבתו על עמו (ר"ע ספורנו).<br/><b>למנצח על שושנים</b>. כוונת המזמור על ימות המשיח (מהרי"ן יחייא, מהר"ם ערמאה). או שהמזמור מדבר על צדיקים שהם כשושנים (מהר"ם אלשיך, ועיין רש"י ומש"כ בזה לעיל). או שמדובר על בני קרח שהם כשושנים בין הרשעים (חזה ציון).<br/><b>למנצח על שושנים</b>. הנה היערות דבש כתב בענין כל תלמיד חכם שאומרים דבר בשמו שפתותיו דובבות בקבר שהוא דוקא כשההלכה אינה ברורה והת"ח בא ובירר אותה דאל"כ כלפי שמיא גליא. וא"כ כאן הענין הוא מזמור על פלפוליו של ת"ח שהוא כדי שיהיו דבריו לזכרון (משכיל לאיתן וע"ש באורך פירוש נאה על כל המזמור).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
לַמְנַצֵּחַ עַל-שׁשַׁנִּים לִבְנֵי-קרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידת:
![<b>רחש לבי דבר טוב</b>. כאן נרמזו ד' תנאים לדרוש טוב. א) שיחשוב קודם שיוציאנו, וזה רחש לבי, ב) שיקצר, וזהו לשון דבר ולא דברים, ג) שיהיו דברים ערבים לשומעיהם, וזה שנאמר טוב, ד) שיהיו שגורים בפיו, וזה לשוני עט סופר, ודו"ק (מהר"ם אלאשקר).<br/><b>רחש לבי דבר טוב</b>. כלומר כשאני מכווין לאמתה של תורה וזה דבר טוב, הטעם הוא אומר אני מעשי למלך כלומר שהיתה לי סיעתא דשמיא ממלך מלכי המלכים. והראיה, כי לשוני עט סופר מהיר, כלומר שלשוני מדברת בצחות וטוב כאלו שכינה מדברת מתוך גרונו (שבט מוסר).<br/><b>רחש לבי</b>. רחש ר"ת רבנים חזנים שמשים, שיהיו כוונתם לשם שמים ולא להחניף לבני אדם, וכל המשך המזמור על יסוד זה (תולדות יעקב ויוסף).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר:
![<b>יפיפית מבני אדם</b>. כלומר אתה השכל אתה הכח היפה שבאדם, הוצק חן בשפתותיך, שנתן לך האל בטבע המושכלות הראשונות, על כן ברכך א' לעולם, שתהיה נצחי בשלמותך, ודו"ק (ספורנו).<br/><b>יפיפית מבני אדם</b>. שכל מי שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו, וזהו על כן ברכך א' לעולם (מהר"ו הצרפתי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל-כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם:
![<b>חגור חרבך</b>. כי החידושים בתורה נקראים חרב, שעי"ז הוא לוחם כנגד שני דברים, א' כשמחדש בנגלה הוא נלחם כנגד אומות העולם, וגם שעל ידי זה יחדש עוד ברמז וסוד, ואז הוא נלחם כנגד יצה"ר. וזהו הוד על דרך הסוד, והדר על דרך הפשט (מגדל דוד).<br/><b>חגור חרבך על ירך</b>. זה הפסוק מדבר על יום חתונתו שלא יפול ביצה"ר, וזהו חגור חרבך על ירך דהיינו אות ברית קודש, ועל ידי זה יהא הודך והדרך לעוה"ב (עץ הדעת טוב).<br/><b>על ירך גבור</b>. כלומר ההצלחה באה מ"ירך" גבור, דהיינו האותיות שאחרי מלת גבור והם ד' ג' ז' ש', שהם בגמטריא שדי, שהוא כוחו לשדד המערכות. ובתנאי שיהיה בזכותך, וזהו הודך והדרך (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
חֲגוֹר-חַרְבְּךָ עַל-יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:
![<b>והדרך צלח</b>. אל תקרי והדרך אלא וחדדך (שבת סג ע"א), כלומר הפלפול שלך יצליח כשהוא מורכב על דברי אמת ויש לו מקור ורמז בתורה, ועל ידי רוח הפלפול משבר הקליפות ומציל מהיסורין. וזהו חציך שנונים עמים תחתיך (חת"ס דרשות שצט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל-דְּבַר-אֱמֶת וְעַנְוָה-צֶּדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ:
![<b>חציך שנונים</b>. כלומר שדברי תורה צריכים שני תנאים כדי שיתקבלו שיהיו אמתיים וחריפים (מהר"י צרפתי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ:
![<b>שבט מישור שבט מלכותך</b>. כלומר שבט מישור שהוא שבטו של יהודה כשיחזור למלכותו אז תבנה ותכונן מלכות ד', ודו"ק (רבי לוי יצחק מברדיטשוב בתולדות יצחק בן לוי וזאת הברכה ע' רמ"ג, ודבריו מובנים ע"פ דברי הזוהר חדש, לענ"ד).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ:
![<b>אהבת צדק</b>. כלומר בזכות שלא עברת עבירה, ולא משום שאתה צדיק אלא שכבשת יצרך, וזה ותשנא רשע, אתה במעלה יותר גדולה ממי שלא בא חטא על ידו, וזה שמן ששון מחבריך (שבט מוסר).<br/><b>אהבת צדק</b>. כלומר אין אדם משתלם במצוות אלא אם הוא באחדות עם כלל ישראל כדי לקבל שיעור קומה. וזה פירוש הפסוק, אהבת צדק, כלומר קיימת כל מצות עשה, ותשנא רשע, שמרת על לא תעשה, והטעם שמן ששון מחברך, מטעם שהיית באחדות עם חבריך. ועל כן משחך, על ידי זה יהיה מלבושך נר"ן שלם, וזה כל בגדותיך, ודו"ק. ועיין רש"י ופסיקתא רבתי פל"ב (חיד"א).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא-רֶשַׁע עַל-כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ:
(ט)
מר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל-בִּגְדתֶיךָ מִן-הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ:
![<b>בנות מלכים ביקרותיך</b>. כלומר חכמת אומות העולם הם אצלך אמרות יקרות, אבל מ"מ נצבה שגל לימינך שהיא חכמת האבות ככתם אופיר, שהם דברי תורה אשר בתוכם מופתים שכליים המורים עפ"י רוב ההיפך מדעות חכמי האומות (ספורנו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר:
![<b>שמעי בת</b>. כלומר תשמעי בת שהיא הנשמה, והטי אוזניך, לשמוע דברי תורה. ואף שאביו ואמו מקנטרין אותו שיעשה מלאכה לא ישמע אליהם אלא יקדש עצמו וילמד תורה. ושכחי עמך ובית אביך, שאע"פ שאין לו במה להתפרנס לא יהא להוט אחר הממון, ודו"ק (דורש טוב, ר"י אבוחצירא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
שִׁמְעִי-בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ:
(יב)
וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי-הוּא אֲדנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי-לוֹ:
(יג)
וּבַת-צר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם:
![<b>כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה</b>. ר"ל פשטיות התורה היא אשר יתואר וישוער בנחמד מזהב ומפז רב, אמנם זה אינו עיקר התורה רק כמו מלבוש לעיקר כבודה של תורה שהיא אור פנימיותה ומי יכול לשער ולעשות לזה תואר או ערך, וזהו כל כבודה של תורה הנקראת בת מלך, פנימה, ר"ל הפנמיות היא עיקר כבודה. ממשבצות זהב לבושה, ר"ל המלבוש החיצון הפשוט גם הוא חשוב יותר <b>ממשבצות זהב</b>. ויש בזה רמז מה שאמרו חז"ל (תיקוני זוהר שתין ותשע ד"ה ותוסף ללדת וגו') הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל, והכוונה שספר תורה תלוי במזל העליון כידוע ליודעים, מזל ר"ת ממשבצות זהב לבושה (חתם סופר דרשות ד).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יד)
כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ:
(טו)
לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ:
(טז)
תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבוֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ:
(יז)
תַּחַת אֲבתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל-הָאָרֶץ:
(יח)
אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל-דּר וָדר עַל-כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעלָם וָעֶד:
קראת? שתף חברים