לתשובה - פרק מז
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
(א)
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי-קרַח מִזְמוֹר:
![<b>תקעו כף</b>. התערבו יחד (רש"י), תקעו כף ושמחה (רד"ק).<br/><b>כף</b>. גמטריא מאה והם מאה קולות, (חזה ציון), שהם כנגד ס"מ שהוא בגמטריא מאה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
כָּל-הָעַמִּים תִּקְעוּ-כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה:
(ג)
כִּי-יְהוָה עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל-כָּל-הָאָרֶץ:
![<b>ידבר</b>. יתן גויים כפרה תחתנו (רש"י), ולפי זה צ"ל רגלנו עושרנו (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ:
![<b>את נחלתינו את גאון יעקב</b>. כי ג' בתי מקדש נבנו בזכות ג' אבות, בית ראשון נבנה בזכות אברהם, בית שני בזכות יצחק, ובית שלישי נבנה בזכות יעקב. וזה כוונת הפסוק, אז בימות המשיח יבחר לנו את נחלתנו ויהיה לעד כי את גאון יעקב אשר אהב, ודו"ק (מהר"ם אלשי"ך).<br/><b>יבחר לנו</b>. כלומר נחלתנו היא הקול שירשנו מיצחק, וזה גאונינו ואין לה השתנות (שפ"א).<br/><b>אהב סלה</b>, אהבה שאינה תלויה בדבר (שפ"א).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
יִבְחַר-לָנוּ אֶת-נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקב אֲשֶׁר-אָהֵב סֶלָה:
![<b>עלה אלהים בתרועה</b>. כלומר שעל ידי השופר הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים. וזהו עלה אלהים שעולה מדת הדין על ידי תרועה, ונעשה ד' שזה מרת הרחמים על ידי קול שופר (רבי לוי יצחק מברדיטשוב, קדושת לוי לר"ה ד"ה עלה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְהוָֹה בְּקוֹל שׁוֹפָר:
(ז)
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ:
(ח)
כִּי מֶלֶךְ כָּל-הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל:
![<b>מלך א' על גוים</b>. הנה בעשרת ימי תשובה שבהם מלכותו יתברך נגלית אנו אומרים המלך הקדוש והמלך המשפט, אך העיקר הוא בשלשת ימים אלו שהם שני ימים של ראש השנה שבהם הכתיבה ויום הכיפורים שבו החתימה, וז"ש מלך א' על גוים, אותיות ג' יום, שאז בג' ימים הנזכרים א' ישב על כסא קדשו לשפוט את הארץ.<br/>](images/icons/info.jpg)
(ט)
מָלַךְ אֱלֹהִים עַל-גּוֹיִם אֱלֹהִים יָשַׁב עַל-כִּסֵּא קָדְשׁוֹ:
![<b>נדיבי עמים נאספו</b>. כלומר שהמיתה שנאמרה אצל הצדיקים אינה מוות אלא לשון תמו כלומר שגמרו עבודתם בארץ, וזהו גם לשון נאספו. וגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ולפיכך כתיב מאד נעלה (ארץ החיים).<br/><b>נדיבי עמים נאספו</b>. כלומר כשהצדיקים נפטרים אז העם מתעורים בתשובה, וזהו נאספו שנאספים לשוב שאומרים אם בארזים נפלה שלהבת וכו' (נועם מגדים).<br/><b>נדיבי עמים נאספו</b>. עיין רש"י שפי' שהתנדבו עצמם לטבח ולהרג על קדושת שמו. והראב"ע מפרש נדיבי עמים, המכובדים שבעם, ודו"ק.<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי-אֶרֶץ מְאד נַעֲלָה:
קראת? שתף חברים