להשפיל הגאווה - פרק עה
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>אל תשחת</b>. על שלא להשחית את העולם והוא מטובות הבורא (מהר"ם אלשיך).<br/>מזמור לאסף שיר. מזמור שיר שהוא כנגד תורה שבכתב ותורה שבעל פה שעל ידם שומר הקב"ה את ישראל בגלות (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
לַמְנַצֵּחַ אַל-תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר:
![<b>הודינו</b>. פעמיים א' על הטובה וא' על הרעה (רש"י).<br/><b>הודינו לך</b>. בדרך מודים אנחנו לך על שאנחנו מודים לך (מהר"ם אלשיך).<br/><b>וקרוב שמך</b>. כלומר כי מי כד' א' בכל קראינו אליו (ספורנו).<br/><b>וקרוב שמך</b>. כלומר שכל פעם דברנו מקרוב לקב"ה כי הוא על כל פה ועל כל לשון (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ:
![<b>כי אקח מועד</b>. כלומר המועדים הם זמן של מישרים אשפוט (רש"י). ועוד שהמועדים הם סימן על הבחירה של כלל ישראל, ראו מה בין חגינו לחגיהם, ואז מישרים אשפוט והקב"ה יוציא כאור משפטינו (המלקט).<br/><b>כי אקח מועד</b>. מכאן רמז שצריכים להיות מתונים בדין (מהר"ש אוזידה ושל"ה).<br/><b>כי אקח מועד</b>. כלומר בזמן המעותד יהיה נראה פשוט המישרים של הקב"ה (המלקט).<br/><b>כי אקח מועד</b>. המועדים הם גילוי מלכותו ולא צריכים לנסים אחרים (מהר"י הצרפתי).<br/><b>כי אקח מועד</b>. כלומר המועדים הם סימן על ביטול תורה והם סיבת של מישרים אשפוט (מהרי"ן נעים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
כִּי-אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפּט:
![<b>תכנתי עמודיה סלה</b>. אלו הצדיקים שעליהם העולם עומד (ספורנו).<br/><b>נמוגים ארץ וכל יושביה</b>. זה היה בזמן קבלת התורה ע"ד (תהלים עו) ארץ יראה ושקטה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
נְמגִים-אֶרֶץ וְכָל-ישְׁבֶיהָ אָנכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה:
![<b>אמרתי להוללים</b>. כלומר שאל ישעבדו הגויים יותר מן הראוי בישראל כי קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים וס"ת של הפסוק נמול ימול, ודו"ק (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל-תָּהלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל-תָּרִימוּ קָרֶן:
![<b>קרנכם</b>. פי' חכמתכם (ספורנו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
אַל-תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק:
![<b>הרים</b>. כפשוטו, או לשון הרמה. ונזכר כאן ג' מקורות העושר א' ממוצא שהוא ממונה ואחראי של מלך, ב' ממערב לשון סחורה, ג' ממדבר לשון דבור וחכמה (רד"ק).<br/><b>כי לא ממוצא וממערב</b>. ג' מעלות באדם, ממוצא הוא היחוס, וממערב הוא העושר, ולא ממדבר הוא החכמה, אלא הקב"ה יתן הכל (המאירי).<br/><b>כי לא ממוצא</b>. כלומר הרמת קרן ישראל לא תהיה תלויה במזלות אלא ברצות ד' (ספורנו).<br/><b>ולא ממדבר הרים</b>. לא על ידי דבורים לבד יתרומם האדם (ר"ב ממעזבוז).<br/><b>לא ממוצא וממערב</b>. עיין מסילת ישרים פרק כ"א וז"ל אך לא שההשתדלות הוא המועיל אלא שההשתדלות מוכרח וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו, וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לגלות ימיו בחריצות והשתדלות ע"ש. והנה ע"ש בפירוש של ר' יחזקאל סרנא, הנידון לגבי השתדלות לחברו או לצבור ולכאורה שם שאני שההשתדלות היא גמ"ח או כעוסק בתורה, עיין שו"ע או"ח ופשוט שצריך להשתדל ביותר. ועיין עוד שם לענין שעור ההשתדלות ויש לחלק בין השתדלות על מלאכה שלימה ובין ההשתדלות על רוב מלאכה ודו"ק. ולענין ההשתדלות בצרכי צבור עיין פ"ג ממזכה הרבים בספר מדרגת האדם שמביא המעשה של רבי חייא כמה התלבט לזכות את הרבים ודו"ק, ואולי יש לחלק בין צרכי צבור לזיכוי הרבים (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים:
(ח)
כִּי-אֱלֹהִים שׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים:
(ט)
כִּי כוֹס בְּיַד-יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ-שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כּל רִשְׁעֵי-אָרֶץ:
![<b>ואני אגיד לעולם</b>. לעולם אשנה ניסי הקב"ה (תרגום), אגיד נקמתו וגבורתו (רש"י).<br/><b>ואני אגיד</b>. כלומר נסי יציאת מצרים, לעולם, אף בימות המשיח ואף שהנה ימים באים נאום ד' ולא יאמרו עוד חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ד' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה וכו' (ירמיהו כג), מ"מ תהיה הגאולה העתידה עיקר ויציאת מצרים טפל ולא שתעקר, וכמו שם יעקב שלא נעקר אלא נעשה טפל לישראל, וכן המשיך דוד המלך אזמרה לא' יעקב (זהב שבא).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
וַאֲנִי אַגִּיד לְעלָם אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקב:
(יא)
וְכָל-קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק:
קראת? שתף חברים