למי שרזה גופו מרוב חוליו - פרק פד
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
(א)
לַמְנַצֵּחַ עַל-הַגִּתִּית לִבְנֵי-קרַח מִזְמוֹר:
![<b>ידידות</b>. יד-יד-ות שהם כנגד ג' בתי מקדש (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
מַה-יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת:
![<b>נכספה</b>. מנה כאן ד' מדרגות, הנפש האלוקית נכספה, והנפש המשכלת גם כלתה, ולבי שהיא נפש המרגשת, ובשרי שהיא נפש הצומחת ירננו לאל חי (מהרי"ן יחייא).<br/><b>נכספה וגם כלתה נפשי</b>. כי תאות האדם ורצונו להתפלל אינה באה אלא מצד הנפש והנפש היא שמניעה את הגוף ומכינה אותו לעבודתו יתברך (המבי"ט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
נִכְסְפָה וְגַם-כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל-אֵל חָי:
![<b>ודרור קן לה</b>. קוף רבתי כנגד ההיכל שהיה ק' אמות (רבינו בחיי. ועיין בעה"ט פרשת תולדות על קצתי בחיי, ודו"ק).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
גַּם-צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר-שָׁתָה אֶפְרחֶיהָ אֶת-מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי:
![<b>אשרי יושבי ביתך</b>. ולא בביתך שאלו היושבים ולומדים הם ביתך, ודו"ק (הרמ"ע מפאנו).<br/><b>אשרי יושבי ביתך</b>. מפני שהם ניצולים מיצה"ר (חוזה דוד).<br/><b>עוד יהללוך</b>. כלומר יהי רצון שיהללוך להשלים גם אחרים ולא ימנעם מזה שעבוד מלכויות. (מהר"ע ספורנו).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
![<b>אשרי אדם עוז לו בך</b>. אשרי אדם שאף שעוז לו כלומר שהקב"ה מתנהג עמו במידת הדין אינו בועט בקב"ה אלא ממשיך ומתדבק בו וזה אעפ"כ בך (שבט מוסר).<br/><b>אשרי אדם</b>. אין עוז אלא תורה ופירוש הפסוק אשרי אדם שהעוז שהיא התורה היא אמיתית אצלו והיא באה מ"בך" וזה על ידי שתיקן מדותיו ומסלות בלבבם ודו"ק (המגיד מקאזניץ).<br/><b>אשרי אדם</b>. וקשה שמתחיל בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים, אלא הענין הוא שקשה להוכיח את חברו שיחזור בתשובה אלא שעל ידי עסק התורה של א' ממשיך אור התשובה על הרחוקים, וזהו אשרי אדם עוז לו בך ואין עוז אלא תורה, ועל ידי זה מסילות בלבבם, הוא מישר הלב של אחרים רחוקים (החוזה מלובלין).<br/><b>אשרי אדם עוז לו בך</b>. כלומר עפ"י דברי האריז"ל שגדולה תורה יותר משאר דברים כמו למשל ענוה ויראה, כי הם אינם אלא מנצחים את היצה"ר אבל תורה שהיא לשמה מהפכת יצה"ר לטוב והוא תקון לאה, וזהו אשרי אדם עוז שהיא תורה, לו גמטריא לאה שהיא לשמה, בך שהוא דבוק בך ואז התורה נעשית תבלין כלומר ממתקת היצה"ר ומשוה לשבח, וזהו מסילות שני דרכים בלבבם בין יצה"ר בין יצה"ט לעבדו בשכם אחד, ודו"ק (חומת אנך).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ-בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם:
![<b>יעטה מורה</b>. מי שהוא במדרגה פחותה נעשה לבוש למי שהוא במדרגה יותר גבוהה וזה מורה מלשון רב (אריז"ל).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
עבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם-בְּרָכוֹת יַעְטֶּה מוֹרֶה:
![<b>ילכו מחיל אל חיל</b>. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה בנשמות הרשעים אז ילכו מחיל אל חיל, גמטריא עץ החיים, שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתה בהיותם לבוש על נשמת הצדיק, ולכן אמר ילכו בלשון רבים (אריז"ל).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל-חָיִל יֵרָאֶה אֶל-אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן:
![<b>ד' א' צבאות שמעה תפלתי</b>. נראה לבאר, ד', כנגד חלק עבודה של התפילה עד הודו, א', מדת הדין לזמר עריצים והם פסוקי דזמרה. צבאות, הם ברכות שמע של יוצר אור ועזרת ישראל. שמעה, כנגד שמע. תפילתי, כנגד עמידה. האזינה, היא נפילת אפים. א' יעקב, זו קדושה של ואתה קדוש. סלה, זה עלינו. ועם ברכות השחר הם עשרה לשונות של תפילה, וכן ט' ספירות עם כתר הנעלם (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ט)
יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקב סֶלָה:
![<b>מגיננו ראה א'</b>. כלומר תבנה בית המקדש ומ"מ אל יסתלק דוד אף כי נגזר (מ"א ח) רק אתה לא תבנה אלא והבט פני משיחך (מהר"ם אלשיך).<br/><b>מגיננו ראה א'</b>. ראה א' מנהיגנו המגינים עלינו ואז יוצא ודאי שהגיע זמן של משיח (חתם סופר).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ:
![<b>כי טוב יום בחצרך</b>. כי טוב יום א' בעוה"ז הנקרא חצר מאלף בעוה"ב שאין שם עוד זמן לתקן. הסתופף בבית א', הוא דירת עראי בעוה"ב יותר מדור באהלי רשע של עושר ותענוג בעוה"ז להיות באהלי רשע שאין זה אלא אהל זרוק ואוהל עראי אף כי נדמה לאדם קיומו, ודו"ק (מהר"י טיטצאק, וקיים הרב בעצמו פירוש זה).<br/><b>כי טוב יום בחצרך</b>. על דרך שיש לברך מאה ברכות בכל יום בבית הכנסת וזה עדיף מאלף זהובים תמורתם בעוה"ז (תורת חיים ב"ק, וחידוש שהמאה ברכות צריכות להיות בבית הכנסת).<br/><b>בחרתי הסתופף בבית א'</b>. ומאי רבותא, אלא הכוונה על דרך שאם יזכה יבחין, וכמו כן לפי שראיתי איך חיים באהלי רשע אז אני מעדיף להסתופף בבית א' (תורת חיים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
כִּי טוֹב-יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי-רֶשַׁע:
![<b>כי שמש</b>. כלומר הקב"ה מאיר אור השכל להביט נפלאות מתורתו ומגן מן הטעויות. חן וכבוד יתן ד', יהי רצון שחן וכבוד יתן למשתדלים לעסוק בתורה ובמצוות (ספורנו).<br/><b>כי שמש</b>. כלומר מדת הדין היא כשמש ומ"מ מדת הרחמים היא מגן לה (כשמשיה), חן וכבוד יתן מדת הר' בין לראויים בין לשאינם ראוים לא ימנע טוב הבא מן המערכה מבחוץ רק להולכים בתמים ולא לרשעים כי אז יעכב מדת הדין (מהר"י טיטצאק).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יב)
כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהוָה אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְהוָה לֹא-יִמְנַע טוֹב לַהלְכִים בְּתָמִים:
(יג)
יְהוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
קראת? שתף חברים