להטיל שלום בין אדם לחבירו - פרק צח
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>שיר חדש</b>. על דרך תכלית הידיעה שלא נדע כלום וכל מה שמשיגים התרחקות הבורא מזה הוי עבודה חדשה (קדושת לוי ראה ד"ה ראה).<br/><b>שירו לד' שיר חדש</b>. בדרך בכל יום יהיו בעניך כחדשים (קדושת לוי).<br/><b>שירו לד' שיר חדש</b>. מתי זה שיר כשהוא חדש ולא אנשים מלומדה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה-לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:
![<b>הודיע ד' ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו</b>. הנה יש להבין למה גילה לעמים יותר מלעמו ישראל. אלא כאן נמשך על נס של פורים שכמה וכמה נסים לא היו ידועים רק מהגויים עצמם, וכמו נופל על המטה וכו' שאחר כך בבחינת ידיעה ידעו בני ישראל מאלו הנפלאות, ודו"ק (קדושת לוי). ויש לפרש כמו הללו את ד' כל גויים שבחוהו כל העמים (עיין פסחים פ"י) (המלקט).<br/><b>לעיני הגוים גלה צדקתו</b>. שלעתיד לבא ירדו אבנים על אדום כמו שירד הברד על מצרים (מדרש תלפיות אבן).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
הוֹדִיעַ יְהוָה יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ:
![<b>זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל</b>. כי נס פורים רק בני ישראל הבינו ושבו אל ד' ולא האומות (קדושת לוי ליקוטים ד"ה זכר).<br/>ראו כל אפסי ארץ. כי הנה יש סתירה בקבלת התורה פעם אמרו נעשה ונשמע ואחר כך מודעא רבא לאורייתא, והדר קבלוה בפורים ומאי הכוונה. אלא שבאמת על תורה שבכתב אמרו נעשה ונשמע ועל תורה שבעל פה סרבו וכפה עליהם הר כגיגית, ולמה באמת על תורה שבעל פה סירבו, משום שתורה שבעל פה היא משתנית שכל זמן ההלכה לפי הנהגת הדור ולפי מנהיגיה הצדיקים, ופעם הלכה כזו ופעם הלכה כזו וכל זה היה קשה בעינם. והנה קבלת תורה שבעל פה ושבכתב מרומז בסתירה פעם א' כתיב מן השמים השמיעך ופעם כתיב על הארץ הראך זו תורה שבכתב מן השמים ותורה שבעל פה על הארץ. ותורה שבעל פה הדר קבלוה בפורים וזהו ראו כל אפסי ארץ את ישועת א' (עיין מגילה יא ע"א), כלומר אימתי ראו שישועה תהיה על ידי קבלת תורה שבעל פה בימי מרדכי ואסתר ואז היתה קבלת תורה שבעל פה באהבה (קדושת לוי דרוש לפורים ד"ה עוד).<br/><b>ראו כל אפסי ארץ</b>. דהנה מה נשתנה נס פורים משאר נסים, אלא שבשאר נסים הקב"ה בכבודו ובעצמו עושה נס או שהנס נעשה על ידי צדיקיו אבל כאן הנס נעשה על ידי הרשעים המן ואחשורוש, כי הנה ידוע כשיש קטרוג על כלל ישראל צריכים להמתיק הדין כדי שתבא גאולה כדי לקרוע גזר דין וכאן באה המתקת הדינים על ידי שהמן מסר על ישראל ששומרים דת ישראל ועל ידי זה נכמרו רחמיו של הקב"ה ונתן למיכאל להיות סניגור לכלל ישראל ועי"ז קרע הקב"ה גזר דינם. ואם כן יוצא כאן שנהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם כלומר ששונאיהם גרמו שישלטו ישראל. וזה פירוש הפסוק, אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת כאשר הוא אלקינו, כלומר על ידי שמסר המן שישראל מקבלים עול אלקותו עליהם על ידי זה באה הישועה, שעי"ז פעל מיכאל שנמתקו הדינים למעלה וזה היה בימי מרדכי ואסתר (כתר תורה ח"ב לפ' זכור לד"ה מגילת אסתר קדושת לוי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל-אַפְסֵי-אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:
![<b>כל הארץ</b>. כי בישועת ישראל תהיה ישועת כל העולם שלא יהיה עוד מלחמה, ודו"ק (רד"ק).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
הָרִיעוּ לַיהוָה כָּל-הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ:
(ה)
זַמְּרוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה:
![<b>בחצוצרות</b>. הנה אמרו חז"ל כל שנה שאין תוקעין בה בתחילתה מריעין לה בסופה מ"ט דלא מערבב שטן. וכתב הט"ז שפרשו לו בחלום המאמר הזה על הפסוק דידן, בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני ד' שיהיו נזהרים לקיים התרועה על ידי שופר קודם שתהיה התרועה ח"ו בסוף השנה מאתו יתברך ובזה אמר לפני המלך ד' כלומר קודם תרועת המלך ב"ה ח"ו, וע"ש עוד כמה ענינים על מאמר חז"ל זה. והביא שם דברי הטור בשם בה"ג שאין כוונת חז"ל דאקלע בשבת אלא דאיתיליד אונסא ולא תקעו. ע"ש בט"ז או"ח ס"ס תקפ"ה והנה אדרבא אין תקיעה טובה מכשחל בשבת שאז הקב"ה ממלא זכרון תרועה בכל פרטיה ודקדוקיה אכי"ר, ועיין ערוך לנר (המלקט).<br/><b>וקול שופר</b>. טעם למה תוקעים בר"ה משל לבן כפר שהציל המלך ואחר זמן התחייב בנפשו וכשהלך לגרדום נתלבש בכסותו שבו לבש ביום שהציל המלך ונכמרו רחמיו עליו והמלך סלח לו. כן ביום ר"ה כלל ישראל מתחייבים בדין ולובשין בגדי מתן תורה שאז היינו היחידים שאמרו נעשה ונשמע, וזהו בחצוצרות וקול שופר כמו במתן תורה נבא ליום הדין, ודו"ק (קדושת לוי לר"ה ד"ה בחצוצרות).<br/><b>בחצוצרות</b>. כלומר תורה שבכתב נקראת חצוצרות כי ב' לוחות הברית הם "חצי צורות" כי בשניהם כוללים כל התורה, ושופר הוא תורה שבעל פה כנגד דוד המלך כי שופר דמות אות ו' כמו ששה סדרי משנה, וזהו בחצוצרות וקול שופר בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה הריעו לפני המלך ד' (תולדות יצחק בן לוי פנחס עמוד רטז).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
בַּחֲצצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהוָה:
(ז)
יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ:
![<b>נהרות ימחאו כף</b>. על דרך חז"ל (שמו"ר פכ"א) שהפצירה הים לבלתי עשות רצון משרע"ה עד שידעה שמאת ד' היתה זאת. ומה שנשאו הרים קולם לרמוז על מש"כ הר"ן עתה ירונו וימחאו כף להיות עיקר כבוד בוראם בארץ עם התחתונים (יעב"ץ).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ-כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ:
![<b>ישפט תבל בצדק</b>. אע"פ שישפוט יהיה משפטו משפט צדק לפנים משורת הדין ולא כדור המבול, ועמים במישרים, ולא יספה צדיק עם רשע (ספורנו).<br/><b>ישפט תבל בצדק</b>. קודם אמר (מזמור צז) ועמים באמונתו וכאן ועמים במישרים, כי ונקיתי דמם לא נקיתי, כלו' מה שעשו לישראל לא יוותר הקב"ה, משא"כ מה שפגעו בכבודו אז ידון אותם לפנים משורת הדין (יעב"ץ). או שבשלב ראשון הדין לא יהיה מובן רק באמונה ואחר כך גם בשכל וזהו במישרים (שערי חיים ליקוטי בתר ליקוטי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ט)
לִפְנֵי-יְהוָה כִּי בָא לִשְׁפּט הָאָרֶץ יִשְׁפּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:
קראת? שתף חברים