לנצח אויביו - פרק ק
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>הריעו לד' כל הארץ</b>. ראשי תיבות הלכה שכמו שאמרו חז"ל כל הקרבנות בטלים לעתיד לבא חוץ מקרבן תודה, כמו כן אמרו מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה ושניהם הם קיימים לעד (אריז"ל).<br/><b>כל הארץ</b>. כי להלכה צריכים לשבר כל הארצות כי הוא היצר הרע המבלבל ההלכה וכמו המשל לבן חרוץ ונחמד שיש לאביו תענוג שכשאורח מנסהו ומקשה עליו והבן אינו מניח עצמו להנצח (בעש"ט).<br/><b>מזמור לתודה</b>. כתב המהר"ש וויטאל שאין למזמור הזה שום שייכות לשבת אלא לימות החול וגם אין מקריבין תודה בשבת ואדרבה מזמור של שבת הוא מזמור לדוד השתחוו לד' בהדרת קודש ר"ת קבלה כי הוא סגולת יום השבת.<br/><b>מזמור לתודה הריעו</b>. כי התודה אינה באה על חטא לפיכך יש בה קצת גאות ולפיכך צריכים לעשות תרועה כדי שיכנע לבו (מהר"ש אלקבץ).<br/>ומטעם זה גם נאמר כאן <b>הריעו לד' כל הארץ</b>, כלומר השפילו עצמכם מלשון תרועם בשבט ברזל (ר' חיים ויטאל). ועיין בשפת אמת, וכן כתב שם עוד השפ"א שלכן תודה באה חמץ כי במקום ההכנעה יש מקום גם לחמץ כלומר שאור שבעיסה.<br/><b>מזמור לתודה</b>. מזמור ק' על מאה ברכות ותפילה שלעולם לא יבטלו (מגלה עמוקות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיהוָה כָּל-הָאָרֶץ:
![<b>עבדו את ד' בשמחה</b>. כי משלם לכם שכר פעולתכם (רש"י) ודו"ק.<br/><b>עבדו</b>. בשמחה פנימית. ברננה, בפומבי (ראב"ע).<br/><b>עבדו את ד' בשמחה</b>. ואז לא תצטרכו לקרבן תודה (מהר"ם אלשיך).<br/><b>עבדו את ד' בשמחה</b>. ר"ת אבי"ע כנגד ד' עולמות שעולים בעבודת התפילה (חזה ציון).<br/><b>עבדו את ד' בשמחה</b>. כי השכינה נקראת שמחה, עיין זוה"ק (שפ"א).<br/><b>עבדו את ד' בשמחה</b>. כי עיקר עבודת האדם הוא שיעבוד בשמחה, והאריז"ל זכה לידיעתו ולהשגתו הגדולה רק בשביל השמחה שהיה שמח בעשית המצוות ובלימוד (חיד"א חומת אנך). וע"ע בחובת הלבבות שלא זכה אברהם לעשרה נסיונות אלא מפני שעבר אותם בשמחה (המלקט).<br/><b>באו לפניו ברננה</b>. שכר השמחה שנבא לגילוי עבודת ד', וזהו באו לפניו ברננה בתור שכר ולא בתור צדקה (חיד"א, חומת אנך).<br/><b>עבדו את ד' בשמחה</b>. כלומר יש מדרגה שמרגיש מידי פעם בפעם שהקב"ה עושה לו נס, וזה מדרגה של מזמור לתודה כלומר רק מידי פעם, אבל יש מדרגה יותר גבוהה של עבדו את ד' בשמחה שמרגיש כל רגע ההשגחה פרטית (המלקט).<br/><b>עבדו את ד' בשמחה</b>. את לרבות ת"ח, ואפשר עוד לומר את לרבות במצוות שבין אדם לחבירו. ויש עוד להוסיף, את לרבות כשיש ויכוח בין אדם לחבירו ובאים לדין וצריך לקבל הדין מאהבה. ושמעתי, עבדו את ד' בשמחה, מאלף עד תיו (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה בּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:
![<b>הוא עשנו ולא אנחנו עמו</b>. כלומר לא רק שברא אותנו כמו כלי אלא כל זמן היותינו על האדמה אנחנו צריכים לו בכל רגע ורגע (רבינו יונה על פ"א).<br/><b>הוא עשנו ולא אנחנו</b>. כלומר ולא אנחנו כשלא היינו עדיין בעולם (רש"י).<br/><b>הוא א'</b>. הטעם שאנחנו מחוייבים בעבודת הבורא יותר מהעמים, אף כי הוא עשנו לכולנו, מ"מ ולו אנחנו עמו ואנחנו צאן מרעיתו והוא רועינו, לא כן העמים שהם תחת ממשלת כוכבים ומזלות (מהר"י ן' יחייא).<br/><b>ולא אנחנו עמו</b>. כתיב לא וקרינן לו, אותיות אלול, והכוונה שאו לו או לא (חידושי הרי"ם).<br/><b>עמו וצאן מרעיתו</b>. על פי מה שאמרו חז"ל על (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אדם לקבל שכר וצאן לעונשין, וכן פירושו כאן עמו לשכר וצאן מרעיתו לעונשים, ודו"ק (מהר"ם אלבילדה).<br/><b>הוא עשנו ולא אנחנו</b>. כלומר הוא עשנו עמו וצאן מרעיתו, שהוא זיכה אותנו ביראת ד' ולא אנחנו פעלנו זאת (מהרי"ט).<br/><b>הוא עשנו</b>. הם מדברי המלאכים וכ"ש שלא אנחנו עשינו אתכם (מהר"ו הצרפתי). ועוד, עשנו מלשון גידול הוא שיפר אותנו ולא אנחנו (מהר"ו צרפתי).<br/><b>דעו כי ד' הוא א'</b>. כלומר אחר העבודה בשמחה והלימוד ברינה צריכים ששתיהם יהיו דעו כי ד' הוא א' כלומר מלשון יודע מלשון חבור לחבר הקב"ה ושכינתיה ביחודא שלים, הוא עשנו כמו הוא עשך (דברים לב), ולו אנחנו, ובכל אופן אנחנו שלו בין אם אנו נקראים עמו כשעושין רצונו ובין אם אנו נקראים צאן מרעיתו שלא עושין רצונו (יוסף תהלות).<br/><b>הוא עשנו</b>. כלומר הוא עשנו להוא, כלומר חלק א' ממעל, נשמה של ויפח באפו מדיליה קא נפח (שפתי צדיקים בשם הר' המגיד ממעזריטש).<br/><b>לא - לו</b>. כלומר אם אנו מחזיקים עצמנו בלא עם א' אז אנו לו עם ו' (ר' ברוך מטולשין).<br/><b>ולא - ולו</b>. כי לפי רב הביטול של ולא אנחנו זוכים להיות ולו אנחנו (שפ"א).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
דְּעוּ כִּי יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצאן מַרְעִיתוֹ:
![<b>באו שעריו בתודה</b>. הודו לד' שזכיתם לבא בשעריו, על דרך מודים אנחנו לך על שאנחנו מודים לך (מהר"ם אלשיך).<br/><b>באו שעריו בתודה</b>. הוא הקרבנות, עולם העשיה. חצרותיו בתהלה, הם פסוקי דזמרה, סוד עולם היצירה. הודו לו, ביוצר, עולם הבריאה. ברכו שמו, בעמידה, סוד האצילות (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
בּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ:
![<b>ועד דור ודור אמונתו</b>. ס"ת דרור (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
כִּי-טוֹב יְהוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד-דּר וָדר אֱמוּנָתוֹ:
קראת? שתף חברים